הרומן בחזרה מטואיצ’י  נכתב על ידי יוסי גינסבורג, שאיננו סופר, אך בכל זאת עשה את המעשה המופלא של  רוברט דיוויד גרגורי מהספר שנטאראם. בכוח מופלא הוא הפך את כרוניקת ההישרדות לספר נוקב על גבריות ומלחמה על החיים.

במשך זמן רב הספר ‘בחזרה מטואיצ’י ישב לי על המדף. לא בדיוק מדף, אלא ברשימת ה-‘שמורים’ של הספריה שבה אני מנוי.  בסופו של דבר ‘נשברתי’ כאשר צפיתי ב-ספר הג’ונגל’ עם דניאל רדקליף, והבנתי שאני חייב לקרוא את הספר כדי להשלים לי את החוויה.

בבוליביה ביקרתי לפני שלוש שנים. זו היתה גולת הכותרת של הטיול שלי בדרום אמריקה. אחרי ארגנטינה וצ’ילה האירופאיות עם עיירות הסקי, התיירות הענפה ואווירת הבורגנות- הגעתי לארץ בראשית. תחושה שאני נמצא על כוכב אחר או בתקופה אחרת. תחושה שהרגשתי  רק במדינות מזרח אסיה. בוליביה היא מדינה שהצליחה להינצל מהכיבוש הספרדי מכיוון שמקומה בפנים היבשת. מחלת הגבהים מרתיעה על מבקר ומזג האוויר הפכפך עלול להיות קשה מאד. רוב בוליביה ממוקמת בתוך ג’ונגל או מדבריות, אקלים ששמר אותה כפי שהיא. המדינה מתפארת בנשים עם הישבן הגדול והכובע הקטנטן- הצ’ולות. תרבות המשלבת נצרות עם אלמנטים פגאנים כמו למשל הצורך התכוף לקבור פגרים של גורי אלפקות בכל מקום.

החלק המופלא ביותר בטיול שלי לבולביה היה באיזור האמזונס בעיר רורה-נבאקה השוכנת בלב הג’ונגל משם יצאתי למסע בן שלושה ימים על אשדות הנהר האימתני. לנתי על בונגלו התלוי מעל למים, חיפשתי אנקודות בין הסבכים הנמוכים. כל זאת היה בליווי מדריך מקצועי שליווה את הקבוצה. הטיול אמנם היה גרפי מאד וקשה, אבל עדיין תיירותי ומוגן. מעולם לא שמעתי על תייר ישראלי שנטרף על ידי תנין באמצע השיט או שנחטף על ידי דולפיני נהרות וורודים (יש דבר כזה ואני שחיתי איתוץ. !).עם זאת, אני מניח שאם היתי צריך לשרוד במקום הזה בכוחות עצמי לא הייתי שורד אפילו יום אחד.

הסרט בחזרה מטואיצ’י משך אותי בראש ובראשונה בגלל דניאל רדקליף שגילם ישראלי, ושנית בגלל מקום ההתרחשות של הסרט- בוליביה (אם כי הסרט צולם באוסטרליה וקולומביה). מדובר בסרט מצוין אשר הדגיש באופן בוטה וישיר את החיים של הפליט בלב הג’ונגל הנלחם על חייו עד אשר הופך לעור ועצמות וניצל בעור שיניו.

כאשר פניתי לספר הנחתי כי יהיה מדובר בממואר אגבי ובו זכרונות מהטיול. נתקלתי בעבר ספרי מסע רבים אשר לא כללו דבר מלבד כרוניקה של נסיעות, התאכסנות אצל אנשים מקומיים והרפתקאות מינימליות בעקבות מצלמה גנובה או דרכון מזויף.

ארבעה זכרי אלפא באמצע הג’ונגל

יוסי גינסבורג, שאיננו סופר, עשה את המעשה המופלא של  רוברט דיוויד גרגורי מהספר שנטאראם. בכוח מופלא הוא הפך את כרוניקת ההישרדות לספר נוקב על גבריות ומלחמה על החיים.

 בספר, לעומת הסרט הוצגה מערכת יחסים בין ארבעה גברים שונים זה מזה אשר כל אחד מהם מאופיין באספקט אחר של גבריות. הראשון קארל- הרברבן  והמהפכן המבקש להתפאר באוזניי חבריו בדבר יחוסו המשפחתי ותוכנותיו למציאת שיטת ממשל מבוססת מחשבים שתציל את האנושות . כל זאת כאשר הוא בפועל מבוקש בין-לאומי המסתתר במעמקי בוליביה. השני הוא  מרקוס הנוירוטי ה-‘פוץ’ השוויצרי המסרב להודות בחולשותיו והופך לנטל על החבורה, קווין הרציונלי וחולה השליטה המבקש שידו תהיה על העליונה, ויוסי גינסבורג- גיבור הספר, היהודי הנודד, הפשרן המבקש לקחת חלק ולהכנס לליבם של חבריו ומכריו.

המסע של הארבע בג’ונגל הפך מבלי משים למאבק על מקומה של הגבריות והאספקטים השונים של מה שנחשב כצורך חיוני בעולם הישן- לוחמנות, שכלתנות וניסיונות לשרוד.

למרות שפחדתי להשחית זמן על ספר אפיזודי מצאתי עלילה מרובדת המוכרת שני ספרים בכרטיס אחד. ספר הרפתקאות בג’ונגל לצד מסה אודות הגבר המודרני. באחד הקטעים המופתיים של הספר בליבו של אחד הוויכוחים המהותיים כאשר יוסי גינסבורג המספר מתאר את אחת מנקודות השפל שלו כגיבור מוביל בסיפור, עוקצת אותו דבורה באיבר המין, פגיעה פיזית בעלת משמעות סמלית מאד (מזכיר לי את אחד הקטעים בקפריסין של עמוס עוז כאשר בלב קפריסין יתוש עוקץ את הגיבור באיבר מינו).

לאחר המסע המשותף בספר מתואר המסע האישי שעובר יוסי גינבסורג בג’ונגל בניסיונו לשרוד. כאשר נעלמו מעל פניו שלושת ה-‘אויבים’ שעצרו פוטנציאל הגבריות שלו מלהתממש במלואה. כעת היה זה יוסי עצמו שנלחם על מנת להשתמש בכל התעצומות של הגבריות שהודחקו או הפכו לפשרה במהלך המסע המרובע ולהעלות אותן על נסע בניסיונו למצוא את השביל חזרה הביתה.

לאחרונה קראתי את הספר ‘גיבור’ של אריק צ’רניאק המציג מופע סנאפ ספרותי בעקבות מלחמת גוג ומגוג על אדמת ישראל המותירה גופות מרוטשות, מוות וחורבן. באותו הספר הרגשתי שהגרפיות נכתבה לשם הגרפיות עצמה. בספר ‘בחזרה מטואיצ’י’ מתוארות כל הפרשות הגוף האפשריות ועוד כמה כאלו שלא העלתי בדעתי שיכולות ליזוב מגוף אדם.  החושפנות של גינסבורג כוללת דיווחים מפורטים על כמה זמן לא עשה מספר 2, הפכו לחלק מהותי מהספר שהנכיחו והדגישו את העוצמה של רוח האדם ועמידותו של הגוף האנושי. אני לא חושב שסופר מקצועי היה מקדיש כל כך הרבה זמן לכל כך הרבה זוועות עם כל כך הרבה הצדקה שכל כך משרתת את המטרה.

בחזרה מטואיצ’י כריכה קשה יוסי גינסברג יצא לאור ע”י הוצאת זמורה ביתן, בשנת 1985, מכיל 293 עמודים,

תולעי ספרים? בפרק הקרוב של ‘העשירייה’ נצא בעקבות אתגרי קריאה שאנשים רגילים ממש לא צריכים, אבל תולעי קריאה עשויים להנות מהם!