הסופר בועז יזרעאלי מעדיף לשחות בבריכה מלאה בתנינים. העיקר לא לצפות בדואט של שלמה ארצי ועידן רייכל בהתנחלות.
מה אנחנו לא יודעים עליך?
יותר קצר יהיה לענות על מה כן יודעים עלי. מצד שני, גם אין הרבה מה לא לדעת עלי. יש לי עבר מסוים. סביר שיהיה לי גם איזשהו עתיד. ייתכן שגם הוא יהיה מסוים. נדמה לי שהעובדה שיש לי אופנוע מפתיעה את מי שמכירים אותי.
מה היתה הסצנה שהכי התקשית לכתוב?
התקשיתי לכתוב סיטואציה שבה הגיבור (כתוב בגוף ראשון) נחקר במשטרת קטמנדו בדבר היעלמותו של חבר שהיה אתו בטיול. במהלך החקירה הגיבור מספר לחוקר, בלי שהתכוון לכך, איזה אדם זוועתי היה החבר הזה שנעלם.
כמה זמן בממוצע לוקח לך לכתוב ספר?
הרבה. אני כותב סיפורים קצרים. חלק קטן מהם נכתבים בקצב סביר. בהרבה מקרים הכתיבה יכולה להתארך, להיפסק לזמן, להתחדש וחוזר חלילה. כשאין תוכנית ואין תכנון ואין משמעת, הכתיבה צריכה פשוט לחכות להשראה. וזה כמובן בלתי נשלט.

מי שנשם אוויר פסגות, כנראה יצטרך גם להשלים הכנסה

מהו הפחד הגדול ביותר שלך?
אין לי משהו מסוים, ועם כל הכבוד אין לי חשק להמציא איזשהו פחד רק בשביל הראיון.
איפה כף רגלך לא תדרוך לעולם
אני מניח שבכנס של מרכז הליכוד. גם לא בהופעה של שלמה ארצי. או עידן רייכל. לא באף התנחלות. לא בארה”ב, אלא אם ממש יזמינו אותי.
האם יש זמר ישראלי (מהשנים האחרונות) שהיית רוצה לפרגן לו?
אני משתוקק לפרגן למוזיקאי ישראלי, אבל מכיוון שאני מכיר מעט מאוד מהם קשה לי להצביע על מישהו. אני אוהב את הפוזה הזמרית של גלעד כהנא.
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]BwHurmIY0jU[/wpdevart_youtube]
האם יש ספר ישראלי מהשנים האחרונות להמליץ עליו?
אותו דבר כמו בשאלה הקודמת: כמעט ולא קורא ספרות ישראלית. רק דוגם פה ושם כדי להתרשם. לרוב מספיק לקרוא עמוד או שניים כדי לעמוד על הסגנון והאיכות הגרעינית. ברוך השם יש מספיק סופרים גדולים בעולם, גם אם רובם כבר מתים, כדי שלא אצטרך להידרש ליצירתם של הישראלים מהעשורים האחרונים. ובכל זאת, את ‘פקח’ של יהודה ויזן קראתי בהנאה. ספר גדוש באנרגיה ספרותית לא מצויה ובפרץ של יצירתיות.