במשך שלושה ימים התהפכתי על משכבי, עם חום וסחרחורות. הנחתי שמדובר בשפעת המזגנים הידועה לשמצה, או לחלופין התפרצות חצבת בקו 16. הסיבה השלישית נשמעת לי ההגיונית ביותר- הספר גרגויל מאת אנדרו דיווידסון.
הספר גרגויל משך את תשומת ליבי בעיקר בגלל הכריכה האחורית שלו- קשר רומנטי פסיכוטי בין שני אנשים שאחד מהם הוא שחקן פורנו והשניה היא פסלת מטורללת שמאמינה שהיא נולדה לפני שש מאות שנים.
הסיבה השניה שהספר משך אותי קשורה לגרגוילים עצמם. היתה בעבר סדרה בשם ‘גרגוילים’ שמעולם לא משכה אותי, וגרגוילים הופיעו במחזמר הצרפתי ‘הגיבן מנוטרה דם’ שמאד אהבתי.
לאחר שנתתי את הצ’אנס הראשוני לקריאת הספר התחרטי כפי שלא התחרטי מעודי על קריאה ברומן. הספר מתחיל בתיאור זוועתי של אדם הנשרף כליל בתוך מכוניתו ומתעורר בבית חולים מיוסר בייסורי תופת. התיאור הגרפי של השריפה, החוויה החושית של כל נים בגוף גרמה לי לצמרמורות ובחילה שלא נתקלתי בהן הרבה זמן בספר (אפילו לא בסדרת ספרי ‘צמרמורת’ שגמעתי בגיל 12).
אפילו בשירות הלאומי שלי כשנתקלתי בחולים עם כל מיני חבלות איומות או אורגניזמים חיים (כאלה שאפשר להשחיל אותם על קרס ולדוג בעזרתם דגים) בוקעים וצוללים אל תוך גופם.
התיאורים של אנדרו דיווידסון היו התעללות לשמה. דעא”ש צריך לשכור אותו כדי שהוא יכתוב להם את המניפסט.
למה נשארתי?
כמו סרט סנאף של ארגון טרור כך גם ‘גרגויל’ לא נתן לי מנוח ולא היתי מסוגל להתיק ממנו את האוזניים שלי (להזכירכם אני היפראקטיבי ומאזין לספרים).
שנית, הספר ניחן בכנות יוצאת דופן. אנדרו דיווידסון הוא סופר מתחיל, זהו רומן הביכורים שלו, הוא עוד לא כותב בשביל שום קהל ולא מנסה להתנחמד בפני אף אחד. המחקר שאותו ערך על הספר התגלם לכדי ספרות גדולה באמת, מהסוג ששורד מאות שנים.
אפרופו מאות שנים, הגיע המן לדבר על מריאן אנגל שמגיעה אליו על מנת לספר לו שהם נפגשו לפני כמה גלגולים, ומתחילה לסעוד אותו ולטפל בו עד שיחלים. מכאן ואילך לא אתאר את המשך העלילה מחשש לספוילרים. רק אבקש להדגיש כמה נקודות חשובות לגבי הקריאה בספר.
ישנן כמה אסוציאציות שעולות לי לראש כשאני חושב על הספר. ראשית, הסיפורים של מריאן מהדהדים את שחרזדה. לעומת אותה גיבורת אלף לילה ולילה, מריאן אנגל מספרת את הסיפורים ככל הנראה על מנת להישאר שפויה ולא על מנת להישאר בחיים.
שנית, ‘גרגויל’ הוא הספר השני שאני קורא השנה העוסק באדם הסובל מעיוות כלשהו. לפני מספר חודשים קראת את ‘פלא’ של ר”ג פלאסיו (מאנגלית שהם סמיט ואמנון כץ). הספר עוסק בילד עם פגם מולד בפנים. שני הספרים לוקחים פגם גופני חיצוני והופכים אותו למסע התבגרות פנימי של הסופר.
ישנן עוד כמה נקודות מרתקות באשר לסיפור והקשר בין מריאן אנגל לבין בן זוגה מכוסה הכוויות ונטול השם.
הספר מחבר בין סוגים של ‘אומנות גבוהה’- רפרנסים ל-‘תופת’ מאת דנטה ופסלי הגרגוילים, ומן הצד השני העיסוק בעבר של ניצול התאונה- סרטי פורנו. במשך כל הקריאה עמדו הרדידות והעומק. הגרגורילים שמטרתם לזעזע את הצופה והסרטים הכחולים המבקשים להרעיד את הצופה באופן אחר.
במהלך הספר החוויה נעשית כאמור מאד אינטנסיבית וקשה לקריאה, פחות מהתיאורים הפיזיים אלא יותר בגלל ייסורי הנפש והתיאורים של הקדחתנות המאפיינים את מריאן אנגל.
אם אתם לא במקרה חולי לב, נשים בהריון או אנלפבתים, אני בכל זאת ממליץ לחשוב פעמיים לפני שנכנסים לספר הופך קרביים שכזה.
גרגויל מאת אנדרו דיווידסון.
יצא לאור ע”י הוצאת מטר, בשנת 2009, מכיל 472 עמודים, תירגום: יעל סלע-שפירו
