נדמה כי עד למאה ה18 האבחנה בין דור לדור הייתה קלה בלבד. אדם אשר נולד במאה ה-16 לא היה שונה מבחינת תפישותיו ורעיונותיו מסבו וסב-סבו. ההבדלים הטכנולוגיים בין דור אחד למשנהו היו זניחים וכן גם ההבדלים הפוליטיים, הדתיים והתודעתיים. מתח בין הורים לילדים קיים ושריר בכל מקום ובכל נקודת זמן היסטורית, אבל הבדלים ומתחים על רקע טכנולוגי קיימים רק מאז המהפכה התעשייתית ועידן הנאורות. בשנים שלאחר מכן, המושג ‘דור’ נכנס לעולם הסוציולוגיה ומדעי החברה על ידי הוגים כמו אוגוסט קומט, קרל מנהיים, וויליאם שטארוס וניל האו. הטענות השונות חילקו את המושג ‘דור’ לקבוצות גיל מסוימות, לתקופות לידה שונות או לתקופות היסטוריות שונות. כיום נוטים לחלק את ילדי המאה ה20 למספר קבוצות דור אשר לכל אחת מהן ישנם מאפיינים ואופנים שונים. אנשים שנולדו לפני סוף מלה”ע 2 נקראים בני- ‘הדור השקט’. לאחר המלחמה אנו מכירים את ילדי ה- ‘בייבי בומרס’- היצף של תינוקות ברחבי העולם אשר נולד לעולם שלאחר התופת. כיום דור הבייבי-בומרס יוצא לפנסיה, והדבר משפיע רבות על כלכלת העולם שכן קבוצה גדולה כל כך של אנשים יוצאים לגמלאות אל מחוץ למעגל העבודה, ומיעוט של ידיים עובדות נכנס במקומם. ילדי שנות השישים והשבעים נקראים דור הX, ילדי שנות השמונים והתשעים נקראים דור הy ובהם הדיון. יש לציין שהחלוקה הדורית בישראל שונה מהסכמה המקובלת בעולם המערבי. ילדי צפון אפריקה שעלו לארץ בשנות החמישים שונים מבחינה תרבותית-רעיונית ממקביליהם בארצות הברית ואירופה. ההשפעות הרעיוניות של הילדים שנולדו בישראל אחרי מלחמת יום הכיפורים, ילדי האינתיפדה, ילדי העלייה מברית המועצות שונות לחלוטין מההשפעות של הילדים מהעולם המערבי. כיום בני דור ה-Y הינם כר פורה למחקר בכל הקשור ליחסם לזוגיות, יחסי חיברות, הרגלים טכנולוגיים ויחס לעבודה. יש לציין עם זאת, כי עד כה טרם נחקר הנושא באופן כמותי ואיכותני אשר משרטט את המאפיינים החובקי-כל של בני הדור. גם בישראל וגם ברחבי העולם, מבחינה חברתית-תפישתית בני דור ה-Y הם הדור הראשון בהיסטוריה שחווה יותר משתי מהפכות טכנולוגיות במהלך חייו. כך למשל הילד שנרגש לקבל את הווקמן הראשון, חווה בתוך פחות מעשרים שנה את הדיסקמן הראשון, דיסקמן הmp3 הראשון, נגן המוזיקה, האייפוד וכיום מנגן את שיריו מתוך המכשיר הסלולרי. בני דור ה-Y בעולם המערבי חווים היום על בשרם את המשבר הבלתי נמנע של החברה שלנו. כאמור בני דור ה-‘בייבי-בום’, ילדי שנות החמישים יוצאים בשנים אלו לפנסייה. משרות רבות מתפנות מצד אחד, אך מצד שני משרות רבות ‘נחסכות’ בשל השימוש היעיל של האינטרנט. המקצועות ה-שירותיים והפקידותיים הולכים ונעלמים מן העולם. במקביל שעות העבודה הולכות ומתארכות, העתיד המקצועי לוטה בערפל שכן אין שום ערובה שתחומים מקצועיים יישארו שימושיים בעתיד. אנשים שלפני חמש שנים למדו שפות תכנות מסויימות מוצאים את עצמם זמן קצר לאחר תחילת העבודה כמו אנפלבתיים אל מול שפות תכנות שונות ויעילות הרבה יותר העולות חדשות לבקרים. יוקר המחייה נותן את אותותיו בכל הקשור להחלטות על בניית משפחה ההולכות ומתאחרות, ילדים הנולדים לבני דור ה-Y חווים מצד אחד הורים עסוקים מאד המקדישים זמן הולך ומתמעט לתא המשפחתי ומן הצד השני מועשרים באינספור חוגים ופעילויות שונות האמורות כביכול לתרום להתפתחותם. מבחינת תפישת העולם בני דור ה-Y אשר נולדו כדור עד דור וחצי לאחר מלחמת העולם השניה מודעים היטב לכאוטיות בה העולם יכול להיות נתון. הפצעים שלא הגלידו מוצאים את ביטויים במערכת החינוך ובתרבות- סרטים, הצגות וספרים. מן הצד השני המהפכות החברתיות והטכנולוגיות הולכות והופכות את העולם לכאוטי, אומנם כאוס שאינו בר השוואה לתקופה הרצחנית של שנות הארבעים, אך עדיין כאוס המותיר רבבות אנשים עם סימני שאלה. באירופה היחס של בני דור ה-Y לאירועים המפלצתיים מתבטא בתמיכות במפלגות השמאל עד לשנים האחרונות.
יש לציין כי טראומת השואה באירופה הינה רק טראומה נלווית לטראומת מלחמת העולם הראשונה. במזרח אירופה הטראומה העיקרית איתה מתמודדים בני הדור הצעיר היום היא המעבר מקומוניזם לדמוקרטיה בתחילת שנות התשעים. המשטרים האפלים אשר המשיכו שנים רבות לאחר נפילת הנאצים, ההלשנות, מרתפי העינויים, הרעב ופולחני האישיות מטיטו דרך אנוורהוג’ה ועד צ’אוצ’סקו טריים יותר ומעוררים יותר את תחושות הכבס המוכרות לנו מבני דור הבייבי בום של שנות החמישים. יש לציין כי במקרים רבים היחס לשואה במדינות כמו פולין ואוקראינה הינו בעייתי מאד. בשנת 1968 גורשו שארית הפליטה של היהודים מפולין מהחשש לבורגנות ואנטי-קומוניסטיות. בעיני עצמם הפולנים מתעלמים לחלוטין משיתופי הפעולה ההתנדבותיים לשירות רצח העם וטוענים כי כל אשר קרה, נעשה על ידי הנאצים בלבד. מן הצד השני הדור הצומח בגרמניה אומנם אפולוגטי ומלא בושה כלפי הזוועות של שנות הארבעים, אך עם זאת בשנים האחרונות מודגשת במערכת החינוך החולניות של המשטר הרוסי נגדו נלחמו הגרמנים. בין כך ובין כך השואה הינה פצע מדמם בתפישת עולמם של בני דור הY. כל דור גדל על תשתית של מערכת אמונות וערכים לאורם הוא עתיד ללכת.
כל עם מבקש להאדיר את שמו ואת תרומתו למין האנושי, כל עם מארגן לעצמו מערכת מיתוסים אליהם מתקשר הדור הצעיר בבקשתו להתקבל לחברה. הכתם שהותירה השואה, לא בקרב עמים מסויימים אלא בקרב המין האנושי בכללותו מהווה מכשול בניסיון להאדיר כל סוג של עבר מסויים בקרב המין האנושי. על כן מוטל על בני דור ה-Y למצוא את דרכם ולבנות מחדש את תפארתו של העולם אשר קרס. יש להדגיש כי בעוד דור הY- אינו מקושר בהכרח בקשר אישי-משפחתי לטראומת השואה, בני הדור השלישי אשר סביהם שרדו את התופת בהכרח קשורים לטראומה בעצם העיסוק בשואה והטראומה המשפחתית בבית או לחלופין הדממה בעניין השואה וחוסר העיסוק בה- דבר אשר יכול לצרום אפילו פי כמה!
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]6CBeAnzNka4[/wpdevart_youtube]
(איש משפחה בבדיחה על דור ה-Y)
הבניית זהות
בכל הקשור להבניית זהות, עיצוב אישיות, תהליכי חיברות וכדומה יש ספרות מחקרית עניפה אשר אין אפשרות לסכם ולתמצת לכדי פרק קצר. עם זאת העבודה המחקר עוסק בתהליכים אלו, ועל כן יש להבליג על החשיבות בהסברים מלאים מנומקים וקוהרנטיים. בפרק זה אציג בתמציתיות מספר עמודי תווך בכל הקשור להבניית הזהות מתוך התחומים עליהם נידון המחקר. באופן הפשוט ביותר, המושג ‘זהות’ עונה על השאלה ‘מי אני’. ניתן לבלבל את המושג ‘זהות’ עם המושג ‘אישיות’. כאן לי להדגיש כי בעוד קווי אישיות יכולים להיות משותפים עם אחרים, אבל זהות משותפת מצריכה מעורבות פעילה מצד הלוקחים בה חלק. אנחנו מזדהים עם זהות או עם קבוצה כלשהי. יש מקרים בהם ישנה אפשרות רחבה יותר בכל הקשור לזהות. זהות דורשת רמה מסוימת של מודעות, זאת בניגוד לאישיות המגבשת בתוכה אוסף של תכונות אינדיבידואליות. לצורך הדוגמא- אדם יכול לעודד שיר באירוויזיון מסיבות שונות. אדם יכול לאהוד שיר מסויים בלי קשר למדינה שהוא מייצג. אדם מלנוכלי יבחר בשיר השקט יותר, אדם נוסטלגי יבחר בשיר המלודי יותר, אדם החובב שואו ומופעים גדולים ייבחר בשיר הגרנדיוזי- כל אלו בחירות התואמות אתאופיו ואת אישיותו של האדם. מן הצד השני אדם יכול לאהוד את השיר של המדינה שלו עצמו- הדבר מעיד על זהות לאומית- לדוגמא ישראלי המתגורר באוסלו יקנה כרטיס לתחרות המתקיימת בעירו על מנת להניף את דגל ישראל. אדם יכול לאהוד שיר של מדינה אחרת בעל אופי תרבותי דומה- כל למשל אדם יווני אשר טס לעודד את מדינתו באירוויזיון, וארצו לא עולה לגמר בדרך יכלל יניף את דגל קפריסין באירוע הגדול. הדבר מעיד על זהות אתנית. יכולה לקרות סיטואציה שלישית על פיה אדם בעל אוריינטציה מינית הומוסקסואלית יסע לאירוויזיון במיוחד מכיוון שזה אירוע הנחשב ‘הומואי’ באופיו ומאגד בתוכו חברים רבים מבני הקהילה. הדבר מעיד על זהות מינית. לפי הדוגמא אשר נתתי לעיל אפשר לראות כיצד ישנו הבדל משמעותי בין אישיותו של אדם לבין זהותו של אדם. זהות מקשרת בין אנשים בלי קשר לאישיותם. ישראליים בחו”ל ירגישו שייכות כאשר יהיו בחברת ישראלים אחרים. חייל הנוסע ברכבת ירגיש שייכות לחייל אחר בעל אותו תג יחידה גם מבלי להכיר אותו. מן הצד השני לא סביר ששני ג’ינג’ים הנוסעים באותה רכבת ירגישו תחושת סולדריות בשל צבע שיערם המשותף. דוגמאות אלו מראות כיצד אנשים יכולים לחלוק זהות ולחוש שייכות. זאת כאמור על פי מאפיינים חיצוניים, אנחנו מרגישים שייכות על פי סממנים אשר אינם מעידים על תכונות אופי ואישיות. עם זאת אנו נוטים לייחס לאנשים תכונות שונות על פי מוצאם, עיסוקם, מינם ודתם. לפי הנזכר לעיל ניתן להניח כי בתור פרטים אנחנו לוקחים חלק בזהויות שונות באופן פעיל, זהויות אלו הן תוצר של החברה והיחס עם הזולת. הזהות יוצרת חיבור בין פרטים לבין העולם שבו הם חיים. הזהות משלבת בן הפנימי והסובייקטיבי עם החיצוני. עם זאת הקשר בין תפישת העצמיות של אדם מסוים לבין תפישת זולתו אינה הגורם היחידי אשר יכול להעיד על חיברותו עם אחרים. הקשר בין מה שאדם רוצה לבין מגוון ההשפעות עליו, וההזדמנויות הפתוחות בפניו מצביעות על אותו החיבור. בניית הזהות הינה תהליך ההתגבשות הבלתי פוסק. שילוב של התנסויות העבר יחדים עם דרישות החברה והציפיות שלה. הזהות האישית כולל ערכים, עקרונות ותפקידים אותם אדם מאמץ לעצמו- בחירת מקצוע, אמונה דתית ומוסרית, אידיאולוגיה פוליטית ואימוץ תפקידים חברתיים. תהליך הגיבוש החוזר ונשנה במסלולים חוזרים הנראים כמו גאות ושפל ניתן להבחין על ידי- מבט כלפי פנים אל מחשבותינו ורגשותינו (אינטרוספקציה) או על ידי השוואה להתנהגות של אחרים.
