“דוד אלבחרי נחשב לאחד הסופרים החשובים והבולטים בספרות הסרבית-קרואטית. על כמה מספריו הוא זכה בפרסים גדולים חשובים.”
את הדברים מספרת דינה קטן בן ציון למגזין ‘עושה רוח’ במסגרת פודקאסט ‘העשירייה’.
אלבניה ובוסניה תאומות לא זהות בלב הבלקן
במבט ראשון וחטוף נדמה שהמשותף לשתי המדינות הוא דבר היותן שתי המדינות המוסלמיות היחידות באירופה עד כה (קוסובו עוד לא מוכרת ממש כמדינה וטורקיה היא לא
מבוא קצרצר לשירת קוסובו
בפועל ההיסטוריה הסרבית מתחילה במאה השמינית. לאחר שהצליחה להיחלץ מן השעבוד לאימפריה הביזנטית מאתיים שנים לאחר מכן, קמה ממלכת סרביה הראשונה, ובפרק זמן של 300 שנים בקירוב מתייצבת וסרביה הופכת להיות הגורם השולט בחצי האי הבלקני עד לנקודת המפנה בקרב קוסובו משנת 1389, בו הביס הסולטאן מוראד את גייסות הסרבים בפיקודו של הצאר לזאר, וסרביה כולה נפלה בידי הפולש העות’מני.…
“דויד אלבחרי- יליד 1948, הוריו ניצולי שואה. כל אחד מהם איבד בשואה שני ילדים ובת או בן זוג. מהרקע הזה הוא צמח.
אלבחרי נחשב לאחד הסופרים החשובים והבולטים בספרות הסרבית-קרואטית. על כמה מספריו הוא זכה בפרסים גדולים חשובים. הוא מקורי כמו כמה סופרים אחרים שכתבו במחצית השניה של המאה העשרים.
מי שרוצה להכיר בכמוסה אחת את סיפורם של שני הוריו, ארצו שלו, גורלם של יהודי יגוסלביה שלי, וגורלו של סופר שחי בגלות- כל אלו מצויין בספר ‘פיתיון’.
מי שרוצה לקרוא ספר על פרידה מהורה- שיקרא את הספר ‘צינק’ שיצא בתרגום לעברית בהוצאת כרמל.
מי שרוצה לקרוא ספר על ‘פניהם כבני אדם’ של נהגי משאיות מוות שהפעילו הגרמנים בבלגרד- שייקרא את ‘גץ ומאייר’.
השפה הסרבית נחשבת ‘שפה קטנה’, ומעטים מהכותבים בה- הגיעו למעמד כזה.”
ביוגרפיה- דוד אלבחרי
דייויד אלבחרי למד ספרות ושפה אנגלית בזאגרב . הוא פרסם את קובץ הסיפורים הקצר הראשון שלו, זמן משפחתי , בשנת 1973 . הוא הפך פופולרי בחוגים ספרותיים עם ספרו הרביעי, תיאור המוות , שעבורו קיבל את פרס איבו אנדריץ ‘ .
בשנת 1991 . הוא התמנה לנשיא התאחדות הקהילות היהודיות ביוגוסלביה ועבד בפינוי האוכלוסייה היהודית מסרייבו . בשנת 1994 . עבר עם משפחתו לקלגרי, שם הוא עדיין גר. הוא ממשיך לכתוב ולפרסם בסרבית.