היידי בת ההרים

בשוויצריה המושלגת לפני הרבה שנים,
חייתה ילדה שהיו לה רעיונות מגוונים.
שמה היה היידי והיא גרה בבית של סבה
אשר היה ממוקם בקצה של חווה.

החבר הכי טוב של היידי, גר במרחק חצי קילומטר,
הם עשו תעלולים, והשם שלו היה פטר.
הוא התגורר, בצריף עם תרנגול ופרה,
ועל שלושתם השגיחה סבתו כבדת הראיה.

קראו לה ברונהילדה והיא הייתה גאוותנית,
עיוורת אבל הייתה לגמרי אישה עצמאית.
לסבתא היו משקפיים וצעיף עשוי פשתן,
אותו רכשה פעם בביקור מולדת בפקיסטן.

היידי ביקרה כל יום את פטר וברונהילדה,
הם קיבלו מרק ולקינוח גלידה.
פעם אחת הסבתא נמנמה,
ישבה על הכורסא מכוסה עד הכתפיים.
היידי שאלה בינה לבין עצמה,
אם היא עיוורת למה היא צריכה משקפיים?