לקהילה היהודית של בוסניה הרצגובינה יש היסטוריה עשירה ומגוונת, ששרדה את מלחמת העולם השנייה ואת מלחמות יגוסלביה.  כיום הקהילה מונה כחמש מאות בני אדם.

היסטוריה של הקהילה

השלטון העות’מאני

היהודים הראשונים הגיעו לאיזור בסביבות 1575. כמה עשרות אלפי יהודים נמלטו מספרד ופורטוגל בתקופת האינקוויזיציה . יהודים אשכנזיים הגיעו מהונגריה ב 1686. כאשר התורכים העות’מאנים גורשו מהונגריה  שגשגה הקהילה היהודית בבוסניה.  היהודים באימפריה העות’מאנית היו בדרך כלל במצב טוב והוכרו על פי החוק כפי שאינם מוסלמים.  למרות מגבלות מסוימות, הקהילות היהודיות של האימפריה שגשגו.  הם קיבלו אוטונומיה משמעותית, עם זכויות שונות לרבות הזכות לקנות נדל”ן, לבנות בתי כנסת לנהל סחר ברחבי האימפריה העות’מנית. היהודים, יחד עם לא מוסלמים אחרים של האימפריה, זכו לשוויון מלא על פי החוק העות’מאני עד שנת 1856.

שלטון בית הבסבורג

האימפריה האוסטרו הונגרית כבשה את בוסניה והרצגובינה בשנת 1878, , משכילים יהודים אשכנזים הגיעו עם האוסטרו הונגרים .  היהודים הספרדים המשיכו לעסוק בתחומים המסורתיים שלהם, סחר חוץ בעיקר ומלאכות שונות.

במלחמת העולם הראשונה במקביל לקריסתה של האימפריה האוסטרו הונגרית , לאחר המלחמה בבוסניה והרצגובינה שולבו היהודים בממלכת יוגוסלביה .  במפקד האוכלוסין של 1921, הלאדינו היתה שפת אמם של 10,000 מתוך 70,000 תושבי סרייבו. עד 1926, היו 13,000 יהודים בוסניה והרצגובינה .

השואה

בשנת 1940 היו כ 14,000 יהודים בוסניה והרצגובינה , מתוכם 10000 ב סרייבו .

עם הפלישה ליוגוסלביה באפריל 1941 על ידי הנאצים ובני בריתם, בוסניה והרצגובינה עברה לשליטת של מדינת קרואטיה העצמאית

מחנות ריכוז הוקמו ביוגוסלביה במלחמת העולם השנייה.  ב -22 ביולי 1941, מייל בודאק שר בכיר בממשלת קרואטיה- הצהיר כי המטרה של האוסטרים היתה ההשמדה של “גורמים זרים” מן המדינה העצמאית קרואטיה .   בספטמבר 1941 החל גירוש יהודים לאושוויץ ולמחנות ריכוז ב קרואטיה .  האוסטשים הקימו מחנות רבים .  בסך הכולל 20,000 יהודים נטבחו.

 לאחר המלחמה

הקהילה היהודית של בוסניה והרצגובינה פרחה מחדש לאחר השואה , אבל רוב הניצולים בחרו לעלות לארץ ישראל . הקהילה הגיעו בחסות הפדרציה של הקהילות היהודיות ביוגוסלביה, הממוקמת בעיר הבירה בלגרד .

בתחילת 1990, לפני מלחמת יוגוסלביה , האוכלוסייה היהודית של בוסניה והרצגובינה מנתה 2000 נפש. היחסים עם שכניהם היו ביסודם טובים.

מלחמות יוגוסלביה

כאשר מלחמת יוגוסלביה פרצה בשנת 1991, הוועד היהודי האמריקני הג’וינט וממשלת ישראל סייעו רבות לתושבים יהודיים לעלות לארץ, בין השאר ניכרה התנדבותו של טוביה רביב- פנסיונר של הצבא שיצא ליגוסלבייה הבוערת במטרה לסייע ליהודים להימלט לארץ.

כיום

כיום, ישנם כ -500 יהודים שחיים בבוסניה והרצגובינה.  הם נהנים מיחסים מצוינים עם השכנים הלא יהודים שלהם ועם ממשלת בוסניה, כפי שהיה לאורך ההיסטוריה. אך למרות המצב הטוב של הקהילה, יהודים ומיעוטים אחרים היו אסורים על פי חוקת בוסניה מלהתמודד על תפקיד הנשיא. לבסוף בית הדין לזכויות אדם של האיחוד האירופי פסק שחוקתה של בוסניה מפלה נגד יהודים וצוענים משום שאינה מתירה להם להתמודד לנשיאות או לפרלמנט.

בית הדין, , קבע שבוסניה הפלתה שני גברים – יהודי וצועני, שהגישו נגד בוסניה תביעה ביוני 2009 – משום שהיא מתירה רק לבוסנים, סרבים וקרואטים להתמודד על המשרות הללו.

בית הדין ציין כי יש בידיו של הגבר היהודי, יעקב פינסי, מכתב מוועדת הבחירות הבוסנית, לפיו נמנע ממנו להתמודד לנשיאות או לפרלמנט משום היותו יהודי.

חוקתה של בוסניה נוסדה בידי הגורמים שהיו מעורבים במשא ומתן לסיום המלחמה בבלקן, שהתרחשה בין 1992 ל-1995, ומכילה סעיפים יוצאי דופן, בדומה לסעיף זה.

העותר היהודי, יעקב פינסי, אמר לאחר הפסיקה כי הוא “מאושר שבית הדין האירופי הכיר בטעות שנעשתה בכינון החוקה לפני 14 שנה”.