מה לגניקולות מצליחה ורחומה עם חבורת מפלצות מהגיהינום?. הרעיון הבסיסי של ונדטה הוא לא פחות מגאוני, העונה הראשונה הייתה גיליטי-פלז’ר מופלא ששילב בין הוט קוטור טורקי ועלילות רצח מסואבות.
למי מאיתנו שלא מסוגל לדמיין את עצמו במסיבת בריכה בסאמרמשיק אתן סיכום קצרצר-
בשכונה המקבילה של איסטנבול לבברלי היליס מתגוררות עקרות בית משועממות העונות לשמות פילין, מרווה וארזו. השלושה התנכלו בצעירותן לחברתן לכיתה בשם אויה. הם העלילו עליה ששכבה עם המורה, דבר שגרם לנידוי שלה ולנסיון התאבדות שהותיר אותה עקרה. הארבע התאחדו בלוויה של מנהל התיכון בתחילת העונה הראשונה, דבר שגרם, משום מה, למעבר של אויה לשכונה התוססת.
לאורך העונה הראשונה עמדה באוויר חקירת משטרה שהייתה אמורה לסכם את העונה- מי נרצח בנפילה מהחלון בזמן מסיבת בריכה.
איפה נמצא הכפר האינדונזי ברומן ‘יופי הוא פצע’?, לאן צריך להזמין טיסה כדי לצפות בנופים של הסדרה ‘גינאה’?, באיזו פינה נידחת אימצה אותי כלבת זאב?.
עד שהתגלה מי הנרצח\ת הארבע העבירו זו את זו ייסורי גיהנום, נקמות, הקנטות וחרמות. אחת הדמויות, בורג’ו תיארה את זה היטב באחד הפרקים כאשר הרהרה במסע נקמה קטן בטענה ש- “היא צריכה לדעת את מקומה”.
הארבע כמובן לא האמינו זו את זו במקום, אבל גירשו זו את זו מוילות הפאר שלהן, כאילו היה מדובר בכס מלכות שכיף לשחק ולהשתעשע בו.
הסדרה לא מתיימרת להיות טלנובלה ספרדית קלאסית וגם לא סאגה משפחתית דוגמת ‘הכלה מאיסטנבול’, גם לא מדובר באחת מדרמות הפשע בסגנון ‘אזל’, ‘אובססיה’ או ‘שתולים’.
בחלקים נבחרים של הסדרה יכלנו לראות את מרווה, למשל, מכינה עוגת גבינה במטבח נקי ומסודר למשעי בזמן שהיא נועלת עקבים לבושה בשמלת הוט קוטור עם תסרוקת מהוקצעת. לא משהו מי מאיתנו אי פעם חווה או חוותה, ועם זאת, התיאור הכמעט גרוטסקי של הניקיון והסדר מתיישב עם האווירה הכללית של הסדרה.
חורים בעלילה ומחיר התהילה, ונדטה מסתבכת.
התסריטאים של ונדטה נאלצו לעבוד שעות נוספות כדי ליישב את הסכסוכים שיצרו, לכרות ברירות ולחרחר מלחמות במתחם המיליונרים. עם זאת, העונה הסתיימה בערך אחרי שבעים פרקים ונגררה במשך עוד שלושים פרקים מבלי שיתרחש שום דבר משמעותי לקראת הסוף הידוע מראש- מישהו נרצח באופן מסתורי במסיבת בריכה. כעדות למריחת הזמן, התסריטאים יצרו כמה מסיבות סרק בהן הקהל טעה לחשוב שמדובר באותה מסיבה מדוברת.
העונה השנייה של ונדטה אמורה להיות קצרה יותר, וכולי תקווה שהיא תהיה יותר ממצה. עד כה צפיתי בפרקים הראשונים וניכר שהתסריטאים לא למדו את הלקח ועד כה הם ממשיכים עם הקו של בלבול הצופים- האם החשודים ברצח התוודו או שמא תיאמו גרסאות?.
את הסיבה לירידה בפופולאריות אפשר לזקוף לחובת החורים בעלילה. עד כה לא מצאתי סיבה אחת טובה עבור אויה להישאר לגור בקן הצרעות הזה ולהמשיך להתרועע עם הנשים שלא הצליחו להוכיח כי הן מכפרות על ההתנהגות המזוויעה שלהן.
בדומה לסדרה ‘אמא’, גם כאן אפשר לחלץ תובנה מעניינת מהסירבול התסריטאי. בסדרה ‘אמא’ הוצגה דמותה המופתית של שולה, אישה מוכה שתמיד חוזרת לבעל המכה שלה. ב-‘ונדטה’ מדובר בפילין, אישה חסרת אישיות ועמוד שדרה שנגררת כל חייה אחר חברת המכשפה מרווה. גם ברגעי המשבר הקשים ביותר בין השתיים, פילין ממשיכה לקנא ביכולת של מרווה לחלץ את עצמה מכל צרה בעזרת עקיצות מרושעות והתזת ארס.
כך למשל, מרווה הגיבה לאחת הרכילויות בדבר הפרידה שלה מבעלה בכך שהיא הפנתה אצבע מאשימה לזו ששאלה את השאלה ואמרה לה- “השיער שלך נראה איום, התספורת שלך גרועה, כמה פעמים צריך לומר לך חוסכים בכסף על טיפול בשיער”.
פילין היא הדוגמה העצובה ביותר לאשת חברה גבוהה, שלא מצליחה להסתפק במה שיש לה ותמיד תמשיך ללטוש עיניים לאישיות שלעולם לא תוכל להיות לה.
דמות מרתקת נוספת היא ארזו, עקרת בית שמינפה גירושים כואבים להקמה של עסק משגשג. לעת עתה היא חזרה לבעל הג’ינג’י המעצבן והבוגדני שלה, וכל החושים הפמיניסטים שלי כבר בהתקף אלרגיה מתקדם.
לא נותר לי אלא לאחל לכל הדמויות להמשיך למרר זו את חייה של זו למען התענוג האישי שלי ושל שאר הצופים. מי ייתן ואויה וסרהט יתחתנו כבר, ובעיקר, שאילהין כבר ייצא מהארון.
לקריאת
