הרומן ‘לחיות כדי לספר’, שראה אור בספרדית בשנת 2002,  מגולל את סיפור חייו של גרסיה מרקס משנת 1927 עד 1950.  הרומן שנקרא Vivir para contarla) ) הוא הכרך הראשון באוטוביוגרפיה של גבריאל גרסיה מארקס .

הרומן הוא מתמקד רבות במשפחתו, לימודיו וחייו הצעירים של גרסיה מרקס, כעיתונאי וככותב סיפורים קצרים . הרומן כולל התייחסויות לאירועים רבים בחייו האישים שהוצגו ברומנים שלו.

האוטוביוגרפיה של מרקס מזכירה במידה רבה את ‘סיפור על אהבה וחשוך’, והסיבה לכך ברורה.

גרסיה מארקס מתחיל את סיפורו במסע. הוא בתחילת שנות ה -20 לחייו, מתגורר בברנקילה ומתפרנס  כעיתונאי. בתחילת הרומן, אמו מבקשת ממנו שתחווה אותה לעיירה אראקטקה כדי לסגור את העסקה במכירת בית המשפחה. המסע הבלתי נוח דרך סירה ורכבת רצוף תקלות.

חייו של מרקס המתוארים ברומן עולים כמו פופוקורן במעין הבלחות של זכרונות מחייו הבלתי אפשריים. אביו היה רוקח הומיאופתי שנעלם לפרקי זמן ארוכים והשאיר את אמו עם אחד עשר ילדים. הוא מתאר אותו כאדם שקשה היה לראות או לרצות. הוא תמיד היה עני הרבה יותר מכפי שנראה, וראה בעוני אויב שנאה שהוא לעולם לא יכול היה לקבל ולעולם לא לנצח.

כבר באותם הימים מארקס הצעיר הכריז  שהוא רצה להפוך לסופר. אביו רצה שהוא יהפוך לעורך דין או לרופא.  כשהיה בן 25 הוא הצהיר באומץ לכולם שהוא יהפוך לסופר.

באותה סיטואציה בדיוק בקולומביה בשנות הארבעים של המאה העשרים,  מרקס הצעיר התנגד לרצונות הוריו והמשיך בשאיפתו להפוך לסופר. מה שבסופו של דבר התגשם. מרקס  הכניס את אמריקה הלטינית למפה הספרותית בעולם.   לכותרת הרומן ‘לחיות כדי לספר’ ישנה משמעות רבה דרמטית מאד, מכיוון שגרסיה מארקס נלחם בסרטן הלימפה מאז 1999. הוא כינה את המזל הזה “שבץ מזל אדיר” מאז שהוא נתן לו את הדחף לכתוב את זיכרונותיו. .

העולם בכה למעשה במותו ב -17 באפריל 2014.

התרגום של טל ניצן מעניק ארומה קולומביאנית לרומן גדול מהחיים על חיים גדולים מהחיים. מדובר בסוג התרגומים שגורמים לי לוותר מראש על הרצון לקרוא ברומן בגרסתו המקורית!

לחיות כדי לספר גבריאל גרסיה מארקס ספריה לעם 515 יצא לאור ע”י הוצאת ספריה לעם / עם עובד, בשנת 2003, מכיל 552 עמודים, תירגום: טל ניצן-קרן. עיון