מאירה גולדברג ברנע ממשיכה את סאגת התולעת ויוצאת להגנת הסופרים שנמצאים בראשית דרכם!
כסופרת רבי מכר, מה הדרייב שמניע אותך לעזור לסופרים בראשית דרכם?
בכל פעם אני חושבת על ההתחלה שלי. על הבדידות שחשתי (עבודת הסופר מלאה בדידות). שום דבר לא היה לי ברור, שום דבר לא נראה הגיוני. אני זוכרת את אלו שניסו להכשיל אותי, את הרוע, את הציניות. מדובר בעולם מאד תחרותי מצד אחד ובעל נפח מאוד מצומצם מצד שני. ישנם המון שרלטנים בתחום ולאחרונה, במיוחד מאז שבוטל חוק הספרים, ישנם אנשים שפרנסתם מתבססת על ניצול חלומותיהם של אחרים להפוך לסופרים. אני רוצה לספר לסופרים בתחילת דרכם את האמת על העולם הזה, ושההחלטות שלהם יהיו מושכלות ולא יתבססו על אשליות שמישהו מכר להם. אני מנסה לעשות את המעט שבאפשרותי בכדי לקדם את הספרות בישראל, לקדם את מעמד הסופרים והסופרות בישראל, וכחלק מהרצון שלי לקדם את הספרות, אני בין השאר עוזרת לסופרים בתחילת דרכם על ידי העברת מידע נכון ועדכני.
כבר כאן? בואו נדבר על הדיקטטורה של ההבטחות
איזה ספר קראת בעצמך הכי הרבה פעמים?
יש כמה ספרים כאלו והם כל כך שונים זה מזה שממש מביך להזכיר אותם זה לצד זה: הארי פוטר – כל הסדרה, חוץ מהספר החמישי שאני פשוט לא מסוגלת לסבול. מר וטריגו של פול אוסטר. אני זוכרת שזה היה הספר הראשון שלו שקראתי, הייתי חיילת ונדהמתי מסגנון הכתיבה . השאלתי אותו בספריה פעמים רבות עד שלבסוף קניתי עותק. ‘בניגוד להוראות היצרן’ של עידית אלנתן, התאהבתי בכתיבה שלה והיו תקופות שבכל פעם שלא מצאתי מה לקרוא פשוט התחלתי לקרוא אותו שוב. יש בו מלנכוליה מלאה בהומור, פעם חשבתי שאני חייבת למצוא את הדרך לכתוב ככה ואם לא אצליח, אולי כדאי שאפסיק לכתוב. לקח לי די הרבה זמן להבין שעלי להישאר עם הסגנון שלי
אם הייתה נכתבת ביוגרפיה על חייך – מי היה כותב אותה?
אני כותבת את הביוגרפיה שלי בעצמי מידי יום, כל מה שצריך לעשות הוא “העתק-הדבק” לסטטוסים בפייסבוק, לערבב עם חלק מהטורים שאני כותבת ב”מאקו” ובמקומונים של רשת “שוקן” וזה יספיק, לא צריך להטריח אף אחד בשביל זה.
על איזו דמות היסטורית היית מוכנה לכתוב ביוגרפיה?
אני מאד אוהבת את דויד בן גוריון ואת צ’רצ’יל, הן מעניינים אותי מאד כבני אדם וכמנהיגים. קראתי ספרים רבים על שניהם. נכתבו עליהם כל כך הרבה ביוגרפיות שממש לא צריך שאכתוב עוד אחת. מעבר לזה, אני לא האדם המתאים לכתיבת ביוגרפיות, אני אוהבת לבדות את הדמויות שעליהן אני כותבת. אני אוהבת לכתוב בלי לדעת בדיוק מה יקרה בהמשך.
מי המתרגמ\ת האהוב\ה עלייך לעברית?
בספרי הילדים אני מאד אוהבת את התרגומים של רימונה די-נור. אני מרגישה שהחריזה אצלה כל כך מדויקת ואני קצת מקנאה, כי חרוזים זו החולשה שלי. העבודות שלה מאד מוקפדות, הרגשתי את זה בספרים של ג’וליה דונלדסון שהיא תרגמה, ‘לקוף יש בעיה’, ‘הענק הכי גנדרן בעולם’, ‘טרופתי’ כמובן ו’טרמפ על מטאטא’.
אני מאד אוהבת את גילי בר הילל, התרגום שלה לסדרת “הארי פוטר” גאוני, ובלי כל קשר, שמתי לב שכמעט כל ספר שני שאני אוהבת, תורגם על ידי יעל אכמון, יש בעבודה שלה משהו מאד נקי ומוקפד.
לקריאת
