ביקום מקביל רני גרף מצלם ברגעים אלו את עוץ לי גוץ לי וג’ראלד דארל. בינתיים אנחנו חיים על כדור הארץ, אבל רני גרף עדיין משוגע על יקומים מקבילים. כל זאת ועוד, בספרים שיוצאים בהוצאת ‘גרף’.
מי הסופרים הישראליים האהובים עלייך?
בין הישראלים אני יכול לומר שאלה שאני תמיד שמח לקרוא את ספריהם (ואצל כל אחת ואחד מסיבות אחרות) מצויים גיל הראבן, גלית דהן קרליבך, יעקב שבתאי, ניסים אלוני, שהרה בלאו, קרן לנדסמן, אסף גברון, יואב אבני, נורית זרחי, ואסף אשרי. בטוח שכחתי מישהו. אם תבחן את כל אלה תגלה בעיקר שיש לי טעם מאד אקלקטי, ואני מניח שאצל רובם תמצא גם איזשהו אלמנט פנטסטי, אבל זה ממש לא משהו שאני מחפש מראש. האם קריאה של אלו מעניקה איזשהי ראייה רחבה אל הספרות העברית? בוודאי. אבל אני מניח שניתן לומר זאת על סופרים רבים נוספים, ישראלים או לא. אני גם לא מאמין שבאמת ניתן ללמוד כתיבה. ניתן לתרגל טכניקות, להשתפשף, אבל אם הניצוץ הראשוני אינו שם (אם תרצה: כישרון) שום תרגול או טכניקה לא יעזרו.
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לצאת לארוחת ערב ולמה?
ג’ראלד דארל המבוגר יותר, שדמותו כנער עמדה במרכז “משפחתי וחיות אחרות”, אחד הספרים האהובים עלי מאז ומעולם. הכתיבה שלו כה שנונה, חדה ועם זאת חמלתית מאד שאין לי ספק שהיינו מס9תדרים מצוין ומעבירים ערב מאד כיפי.
כמנכ”ל הוצאת ספרים שמתמחה בספרות מד”ב, איך אתה מתמודד עם התנודות החדות של הענף? (ינשוף, ואופוס ז”ל).
התנודות בענף אינן קשורות רק למד”ב ולפפנטסיה ומקיפות את שוק הספרים באופן כללי. דווקא נישת הז’אנר שאנו מדברים עליה מפגינה יציבות יחסית. תמיד יהיה מספר קוראים שיקרא מד”ב ופנטסיה ויקנה כל ספר חדש שיוצא. לינשוף ואופוס אין קשר לעניין, מדובר בהחלטות עסקיות של בעלי ההוצאות שקשורות לשיקולים שלהם, חלקם קשור לשוק הספרים וחלקם לא. בוא לא נשכח שגם ינשוף ואופוס (אופוס עדיין קיימת, רק באופן קצת שונה) פרסמו לא רק ספרי מד”ב ופנטסיה, ממש כמו הוצאת “גרף”. הוצאת “גרף” שאותה אני עורך מוציאה גם ספרות מתורגמת שאינה ז’אנרית, ואנו מוציאים גם ספרי מקור. רק לאחרונה הוצאתי את “זאת אני, איווה” מאת גלית דהן קרליבך שזכה לביקורות נפלאות, ואשר כלל אינו ספר מד”ב או פנטסיה. רומן ישראלי נוסף שיצא אצלנו לאור, “אפוקליפסה של חג” מאת ישי (אישי) רון, גם הוא אינו ספר ז’אנר למרות שיש לו אלמנט פנטסטי קל.
איזה ספר ילדים ונוער שאהבת כילד ראוי בעיניך לתרגום והוצאה מחודשת?
כילד ונער קראתי לא רק ספרי נוער, אלא גם ספרי מבוגרים. את “מילכוד 22″ ו”התפסן בשדה השיפון”, למשל, קראתי כבר בגיל 14-15 ואת “שר הטבעות” בגיל מוקדם עוד יותר. רוב הספרים שקראתי ואהבתי אז עדיין קלים יחסית להשגה. אחד שאהבתי מאד כילד (ועדיין ניתן למצוא מדי פעם בהדפסה מחודשת) הוא הטקסט האלמותי של אברהם שלונסקי ל”עוץ לי גוץ לי”, שזו גם ההצגה הראשונה שראיתי בחיי כילד באולם התיאטרון הקאמרי בתל-אביב. מדובר בטקסט שובבי שלש את השפה העברית מחדש ועושה בה כשלו, ממציא מילים והלחמי מילים גאוניים ועם זאת ברור ונגיש לחלוטין. גאונות צרופה. הייתי שמח לו הספר היה נגיש עוד יותר. לו הדבר היה תלוי בי הייתי מלמד אותו בבתי ספר לא רק בשיעורי ספרות אלא גם בשיעורי לשון.
יש לך ספר ביכורים ישראלי להמליץ עליו?
אני אמליץ על שני ספרים. שניהם מתרחשים בתל-אביב וסביבותיה, שניהם לוקחים את היום יום התל-אביבי ההו כה מוכר ועושים ממנו משהו קצת אחר שמביט עלינו מהצד עם חיוך מלנכולי וקצת ביקורתי, אבל עם המון אהבה לעיר הזאת. אחד מהספרים יצא אצלי ב”גרף” והאחר יצא בהוצאת “כנרת זמורה ביתן”.
“אפוקליפסה של חג” מאת ישי (אישי) רון (הוצאת “גרף”) הוא ספר שובב, פרוע, נשכני ופנטסטי שמתרחש בתל-אביב. אישי לקח את המציאות הישראלית העכשווית והזריק לה ספידים בתוספת אלמנט פנטסטי אחד קטן שמזריק הרבה מאד אנרגיה לטקסט הדי מטורף הזה. התוצאה היא מרקוח מטורף באוקטן גבוה של מציאות כמו שרק המדינה המשוגעת שלנו יודעת לייצר. ואם כל זה לא מספיק יש בספר הזה דמויות שהן אולי מטורללות, אבל לא יותר מטורללות מהרבה אנשים שאני מכיר מהרבה מעגלי חיים. אני מניח שכל הדברים הללו גרמו לי להתאהב בכתב היד הזה ולבחור להוציאו לאור במסגרת ההוצאה.
“לב המעגל” מאת קרן לנדסמן (הוצאת “כינרת זמורה ביתן”) מתרחש גם הוא בתל-אביב. ולמרות שמדובר בסיפור פנטסיה, המציאות התל אביבית שמתוארת בספר מאד מוכרת לנו. היום יום אותו יום יום יום, הטיפוסים והדמויות הם כאלה שכבר ראינו ופגשנו לא מעט פעמים, והאוטובוסים תקועים בפקקים בדיוק כמו אצלנו. אבל קרן, סופרת מוכשרת כשדה, מחדירה אל המציאות הזו משהו קטן נוסף, כמעט על טבעי, ומשתמשת במשהו הזה כדי לומר דברים מאד רלוונטיים, ומאד ביקורתיים על ההווה הישראלי שכולנו חווים כאן במאה החדשה הזו. והאמירות הלא קלות הללו מגובות בדמויות עשירות ונפלאות שמצד אחד הן דמויות ספרותיות מהמעלה הראשונה ומהצד האחר יש מצב שהיינו יורדים איתן לאיזה דרינק בפאב הקרוב לבית. ויש גם עלילה נהדרת ובניית עולם כה מופלאה שאני ממש מקווה שקרן תחליט להראות לנו חלקים נוספים ממנו בספרים וסיפורים עתידיים.
