המתרגמת והסופרת שהם סמיט לא רק חולמת על ספרים, היא ישנה עליהם פיזית!
עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לשבת לארוחת ערב?
ג’רושה אבוט (אבא ארך רגליים) עשויה להיות פרטנרית מצויינת. חכמה ומשעשעת, חדת הבחנה ובקורתית, מתעניינת בזולת ולא לוקחת את עצמה ברצינות גדולה מדי. נשוחח על כתיבה וכמובן, איך לא, אראיין אותה על החיים עם מר סמית. אין לי ספק שאקבל תשובות כנות.
האם יש לך מנוי לספריה?
בטח. לספריות תל אביב, ואליהן אנו מדוושים כשתרגום דורש ציטוט מספר נושן שאינו תחת ידנו. ספרי “קריאה” איני שואלת. זהו אחד מתחומי הקניין היחידים שבהם אני נוטה לרכושנות (ראו השאלה הבאה). מלבד זאת, אני מרגישה שזו חובה תרבותית – דרך לתמוך בספרות ובסופרים עד שיימצאו דרכים אלטרנטיביות שייטיבו עם הקוראים והעוסקים בתחום גם יחד.
כמה מדפי ספרים נמצאים בבית שלך?
חה חה. גרסת האינטלקטואלים לשאלת ה’למי יש גדול יותר’. בהערכה גסה כ- 50 מטר רץ. אנחנו גם ישנים על ספרים המשמשים למילוי הרווח בין המיטה למזרון שאינו תואם את מידותיה. (מרביתם ספרי יעץ לחיטוב האישיות ומריעין בישין אחרים שנתנו לי בימים ששלחתי ידי בבקורת).
איזה ספר קראת הכי הרבה פעמים?
בקרב הזה, לשם שינוי, תמיד מנצחים ספרי הפעוטות. כבוגרת חוזרת שוב ושוב לסיפורים של קלאריס ליספקטור.
מאיזו שפה היית רוצה לתרגם?
זו דרך אחרת לשאול באיזו שפה הייתי רוצה לחלום? ערבית. השפה הרשמית השניה של ישראל.
האם יש ספר אחר (חוץ משמלת כלות) שהיית רוצה לראות בהוצאה גרפית?
ראשית, הייתי שמחה אם “טייק-אווי או קומדיה שחורה בחדר הלידה” שכתבתי ואיירה להפליא מרב סלומון ( כנרת 2002) , היה זוכה להזדמנות שניה עם כריכה חדשה ומצודדת מקודמתה. וכמו כן אני סקרנית לראות גרסה גרפית ל”גבר חלומותיי” שהוא סיפור קצר על אשה הפונה לחברה ביוטכנולוגית המספקת גברים מהונדסים ( באנתולוגיה “שם יש שושנים” בעריכת שי צור).
ספר ביכורים ישראלי להמליץ עליו?
“איך שהעולם נהיה לבן” מאת דליה ביטאולין-שרמן. העובדה שהספר הזה, שראה אור ב2013 הוא הראשון שצץ בראשי מדברת בעד עצמה. זה ספר סיפורים קצרים של כותבת השייכת לעולם ההולך ונעלם של יודעי כתוב.
פודקאסט ישראלי שתרצי להמליץ עליו?
זה לא בדיוק פודקאסט אבל בכל מיני דרכים גיגוליות פתלתלות אפשר להגיע אל מקצת התכניות הנפלאות של “מילים שמנסות לגעת” שערכו, לאורך שנים רבות, הדסה וולמן, רותי קרן, רונה גרשון, שירי לב ארי ושרון בלייס. רק כך – מתוך תשוקה לדבר, בהקדשת זמן לקריאה ביצירה ולשיחה נינוחה, חפה מנסיונות הגנבה וגימיקים, מעיסוק ברכילות ושאר טפלויות – נלכדים קסמי היצירה ונחשפות נשמות יוצרים.