מירי רגב צודקת. האירוויזיון צריך להתקיים בבירת ישראל.
אבל מירי צודקת כמו שארדואן צודק כשהורה להפסיק את השתתפותה של טורקיה באירוויזיון כי הם לא משוריינים אוטומטית בגמר כמו שאר המדינות הגדולות של היבשת.
מירי צודקת כמו שרוסיה צדקה כששלחה את הזמרת יוליה סמוילובה לתחרות בקייב, למרות שהיה ברור שהזמרת הופיעה בשטח אוקראיני כבוש ולא יאפשרו לה להכנס למדינה.
מירי צודקת כמו שבאוקראינה צדקו כשניסו להפוך את התחרות למפגן פוליטי ולקיים אותה בחבל קרים.
מירי צודקת. אבל הצדק של מירי משחיר את ישראל וממקם אותנו יחד עם מדינות כמו אזרביג’אן ואוקראינה ומנהיגים כמו ארדואן ופוטין.
מירי צודקת אבל רשות השידור האירופאית צודקת יותר. רשות השידור שאמרה לטורקיה להתראות, רשות שידור שצפצפה על פוטין ואפילו לא קיבלה לשורותיה את קוסובו, והתעלמה מהצעות שוחד של קזחסטן כדי להשתתף בתחרות.
מירי צודקת, אבל הצדק שלי מירי, אחרי הכל, הוא ספין שנועד לסנוור ולהעביר את הדיון מהבזבוז המשווע שלה של כספי מיסים, למגננה מפני אנטישמיות ושנאת ישראל.
מירי צודקת, אבל יש משהו שצודקת יותר לעשות במצב כזה: יותר צודק לקבל את המגבלות של רשות השידור האירופאית בקריצה, מאשר להיות צודקים עם שתי עיניים מנוקרות.
לקריאת
