הרומן מלחמה שלום מאת לייב טולסטוי הוא נפיל עצום המתפרש על פני שני כרכים, אשר, באופן אישי לא הצלחתי לסיים, אך עם זאת, הסיפור מאחורי הרומן, גדול יותר אפילו מסך חלקיו, ובהמשך הפוסט אודות מלחמה שלום, בוודאי תבינו למה.
ב1863 טולסטוי ישב לכתוב לכתוב על אסיר 
משוחרר מכלא בסיביר. כעבור 12,000 דפים וחמש שנים הוא סיים את מלחמה שלום.
ספר על אהבות יוקדות, מלחמות היסטוריות, שריפת העיר מוסקבה, דב חצי מאולף, ושום מילה על אסיר משוחרר מכלא בסיביר.
איך זה קרה?. טולסטוי היה בן למשפחת אצולה שנשר מהלימודים בגיל 30 כדי לטייל באירופה ולכלות את כל חסכונותיו.
כאשר חזר לרוסיה הוא התכוון לכתוב על שובם של חבורת מהפכנים מהגלות בשנת 1856.
אבל איך אפשר לכתוב על אותם מהפכנים מבלי לתאר את ההתקוממות של שנת 1825 נגד הצאר ניקולאי הראשון.
אבל איך אפשר לכתוב את על ההתקוממות נגד ניקולאי מבלי לכתוב על כיבוש נפוליאון בשנת 1812, שהביא לעליית העריצות שנגדה התקוממו ב1825.
ואיך אפשר לכתוב על שנת 1812 מבלי לכתוב על שנת 1805 וקרב אוסטרליץ שהביא לכיבוש נפוליאון ב1812 שהביא להתקוממות נגד ניקולאי הראשון בשנת 1825?
טולסטוי תיאר את כל ה-סמטוכה ההיסטורית הזו ברומן מלחמה ושלום דרך שלוש משפחות ארסיטוקרטיות שמבלות בנשפים באולמות רחבי ידיים וגיבורים המדברים על פוליטיקה וסקס. בספר אין דמות ראשית אלא אוסף של עלילות שנקטעות שוב ושוב על ידי על ידי הרהורים של טולסטוי באשר לשאלות כמו- ‘כיצד פורצת מלחמה’, ‘מה זו טקיטיקה טובה של מלחמה’, האם כיבושים וניצחונות יכולים להתבצע הודות לכובשים גדולים כמו נפוליאון או שיסודות כלכליים וחברתיים תורמים להצלחה או לכישלון של שדה קרב.
מלחמה ושלום בביקורת
כאשר הנרי ג’יימס קרא את מלחמה שלום הוא טען שזו ‘מפלצת גדולה ומסורבלת’. טולסטוי הסכים אותו.
טולסטוי טען, כמוני, שרומן היא צורת ספרות אירופאית. ברוסיה כתבו אחרת כי הרוסים חיו וחיים אחרת. זו לא טענה פוגענית או מעליבה נגד העם הרוסי. למעשה, השוני של הרוסים הוא זה שהניב רומנים יוצאי דופן ששינו את פני הספרות ואפילו את פני הפסיכולוגיה, הסוציליוגיה וחקר ההיסטוריה.
בסופו של דבר, ברוסיה הצארית עוד לא הבחינו בין שלוש סוגות ספרותיות נפרדות הנהוגות באירופה: ספרות היסטורית, ספרות פילוסופית וספרות פרוזה. טולסטוי חיבר בין שלושתן לבלי הפרד, ואחריו המבול!
אם נהנת הפוסט, אשמח להזמין אותך להאזין לפודקאסט שימו לב: אופיר טושה גפלה, אורן נהרי, דבורה נגבי, אפרים סידון, חני נחמיאס ירון לונדון, שמעון אדף, יוסי לוי אבני, דורית פלד הרפז ועוד!
