הבטחתי לעצמי שלעולם לא אהיה עוד בלוגר שכותב על משחקי הכס. אאלץ להפר את הבטחתי כי יוצרי ‘משחקי הכס’ הפרו את ההבטחה שלהם כלפי, בתור צופה.
הפרק השישי של משחקי הכס בעונה השביעית הוא אחד מהשנויים במחלוקת בכל ההיסטוריה של התוכנית. מצד אחד- שעה ועשר דקות של מסעות ג’ון ברחבי ערבות הקרח שמעבר לחומה, מצד שני קרב עצום מימדים עם זומבים. מצד שלישי עלילה בתבנית של פרק של הפאוור-ריינג’רס.
בפרק השישי ‘משחקי הכס’ התאפיינה במה שקורה בדרך כלל בסדרה ‘בנות’. העלילה מתנתקת מהקו המחבר בין שלל הסיפורים ומתמקדת בסיפור אחד, זוג אחד או דמות אחת. הפרק האחרון שילב בתוכו את קרב החתולות בין האחיות סנסה וארייה (אני בטוח שנתקלתי בסוג כזה של קונפליקט ב-”רמת אביב ג”). מצד שני ג’ון סנואו יוצא לטיול לצפון,בתקווה להשיג זומבי שישכנע את סרסי להצטרף לצבא החיים.
בדרך לכישלון התסריטי בזבזנו זמן יקר מדי כצופים כאשר דוב קוטב כביר מימדים קיבל את עשר דקות התהילה שלו. אל תדאגו למחלקת האנימציה, מאחר והסצינה התקיימה בסופת שלגים- לא בזבזו הרבה כסף על עיצוב דמות הדב המפלצתי.
בהמשך הפרק החבורה תפסה לעצמה זומבי מחמד, אך עם זאת – הפלא ופלא זעקותיו הביאו את כל חבריו השלדיים לעזרתו. קצת כמו דקירה בנתניה, שתי טיפות דם וכבר כולם מתגודדים.
אני לא מבין מה ג’ון סנואו חשב כשהוא יצא למסע הזה? שהוא ימצא זומבי נווד מתבודד? שהוא יפתה ילד זומבי בעזרת סוכריה על מקל?; אפרופו זומבים, זה לא התחיל כמו עם האיידס? כלומר קודם אחד נדבק, פיתח את הנגיף אצלו והעביר מאחד לשני עד שהתפרצה המגיפה? (אני לא מתכוון להשוות נשאי HIV למהלכים לבנים בשום צורה. אם למישהו ההשוואה לא נראית נאותה, שיחשוב שהשוותי את המהלכים הלבנים למשחק ‘הכדרים באים’), האם זומבי אחד בחצר המלכה סרסי לא יכול להפוך את כולם סביבות לזומבים תוך דקות? 
את ההמשך, אין טעם לציין. כל אדם עם חוש זמן והיגיון בריא יכל להבין אחרי ארבעים דקות של הפרק כי אפילו הכשפים של הארי פוטר לא היו מצליחים להזעיק דרקון מהצד השני של העולם בתוך פרק זמן של כמה שעות. דיינריז למודת הלהבות טרם התנסתה במזג אוויר כל כך קר, ועדיין ריחפה אל מעבר להרי החושך ואל טמפרטורה של מינוס מאתיים מעלות כדי להציל את האחיין האהוב שלה.
כאשר הדרקון הציל אותם בשניה האחרונה התלבטתי האם מדובר בפרק של פאוור ריינג’רס כאשר המגה-זורד מגיע ברגע האחרון, או לחלופין פרק של מקגייור שניצל על ידי חתיכת מסטיק, מסרק שבור והליקופטר.
גם דוד בנג’י שרוכב על הסוס ומדהיר את ג’ון סנואו מוכה ההיפותרמיה (לא איבד אפילו זרת.- הא?!), ואף שולח אותו לדהור לבד מבלי להניח כי חום הגוף שלו יחמם אותו .
אגב- אם הסוס ידע איך להגיע לבד לטירה, אפשר לחסוך לגוגל את המיליארדים שהם משקיעים במכוניות האוטונומיות ולקנות מג’ורג’ ר. ר. מרטין את הזכויות להנעת סוסים עם GPS מובנה.
הפרק הבא אמור להיות האחרון לעונה, ואם לא יסתיים כמו הסופרנוס במסך כבה וסוף פתוח אדרוש סיום דרמטי ומפתיע.
אחרי שבע שנות אדיקות ותשומת לב, אני מתחנן בפני אלת התסריטים (הישנה והחדשה): אנא, שוטח אני תפילתי לפנייך: עשי שהשעתיים של פרק הסיום יצדיקו את עצמן. רק שהמילפית האדומה לא תקים את ג’ון שוב לחיים אחרי שימות בדיליי מהיפותרמיה; רק שהמתים המהלכים לא יעופו על הדרקון אל מעבר לחומה ויעצרו על ידי הודור שהתחבא במערה כל הזמן הזה; רק שאריה סטארק לא תחבוש את המסכה של סרסי ותעשה שלום עם כולם; רק שבראן לא יעלה באוב את הספוילר של סוף הסדרה!!
לקריאת
תגובה אחת
הכי מצחיק בכל הסיפור הזה שלסרסיי כבר יש זומבי משלה, כבר כמה עונות.