סיפור שקשור ללימודים באוניברסיטה וליכולות הזיכרון שלי.
למדתי את התואר הראשון באוניברסיטה הפחותה (כן אני יודע מה כתבתי).
חלק משיטת הלימוד שלי הייתה לרשום לעצמי רשימה של 40 מילות מפתח , לזכור אותן בעל פה, להגיע למבחן, לרשום את המילות מפתח על דף עזר ואז להתחיל לענות (כשיש לי את הסיכומים רשומים בנקודות מול העיניים)
הבעיה התעוררה כאשר הבוחנים היו מסתכלים על דף העזר הם היו בטוחים
שאיכשהו רימיתי אותו והעתקתי משליף.
בכל פעם מחדש הייתי צריך להראות להם איך אני מסוגל לזכור את הרשימה הזו בעל לפה, מהתחלה עד הסוף ולא רימיתי!
כמובן שלמרות כל התקלים וכל ועדות המשמעת אני סיימתי את התואר הראשון-
שלא נתן לי בחיים כלום!
פרטי נוסף באשר לנטייה שלי לצבור בזיכרון פרטים שאין להם שום קשר למציאות.
הדבר קרה במהלך הטיול שערכתי לפני 10 שנים לדרום מזרח אסיה.
זה היה טיול של חודש ובמהלך הזמן האזנתי לפרקים של התוכנית ציפורי לילה מתגעגעות בהגשת שחר סגל ורועי בר נתן.
משום מה, עד היום, אני זוכר לאיזה תוכנית האזנתי באיזה חלק של הטיול:
-מיקי קם בנחיתה בהנוי
-אילנית במעבר גבול בין ויאטנם לקמבודיה
– ציפי שביט בפקקים של בנגקוק
-תיקי דיין בויאניטאן ( הפרק שהיא לא הגיעה) והפרק שהיא כן הגיעה- האזנתי לו בלואנג פראבג.
את לוח הכפל, לעומת זאת – עד היום אני לא זוכר.
זיכרון ותיאטרון
בחיים שלי צפיתי במאות הצגות, ככה זה כשגדלתי באר שבע,
בעיר שעשתה המון למען הנוער, כולל מנוי נוער לתאטרון באר שבע על בסיס מקום פנוי.
מה שאומר שהייתי יכול ‘להתפלח’ כמעט לכל ההצגות וכאמור צפיתי במאות הצגות,
רק שעד היום אני זוכר ציטוטים, קאסטים, מי החליף את מי באיזה מחזה.
אבל לשמור את הפוסט הזה בלי הצורך להקליד אותו פעמיים-
זה גדול עליי!
הזיכרון שלי בשירות הציבור:
בתור ילד מאוד אהבתי ספרים למרות שהתקשתי לקרוא אותם.
בגיל 20 גיליתי את הספרייה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה התחלתי להאזין לספרים קוליים וגיליתי שאני מסוגל לקרוא הכל, להתרכז ולזכור פרטים . רק צריך שמישהו יקריא את הטקסט.
מאז שגיליתי את הספרייה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה התחלתי לקרוא בכזו תאוותנות, וסיימתי את כל הקלאסיקות הגדולות תוך שנים ספורות .
בזכות האוטיזם שלי מסתבר גם שאני זוכר את הקטלוג של הספרים בעל פה.
לפני שש שנים ביקשו ממני מהספריה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה , להצטרף אליהם לועדות הרפרטואר כדי לבחור ספרים מיוחדים להקלטה וגם התברר שהזיכרון הפסיכי שלי מאפשר לי לשלוף ספרים שחסרים בקטלוג.
אז תודה רבה לספריה לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה שהוכיחו לי שמתוך הברווזון המאותגר הגיח לבסוף ברבור משקפופר!
לקריאת
