סדרות טורקיות בנטפליקס והמהפכה שבדרך
בשנת 2004, כששודרה ‘אבודים’ לראשונה, רבים חששו מפרק הפלאשבק שמתרחש בסיאול ובו כל השחקנים מדברים בשפה הקוריאנית. המפיקים העריכו שהאמריקאים לא יצלחו פרק שלם שמחציתו בשפה זרה, אבל התבדו. במשך הזמן הטעם האמריקאי התחדד, סדרות כמו “הגשר” הסקנדינבית הפכו לסנסציה, ולאחרונה הופקה הסדרה “החברה הגאונה” באיטלקית בלבד עבור רשת HBO האמריקאית. ונטפליקס היא מנושאות הדגל של ההשקעה בתכנים זרים – לא מטעמי פלורליזם, אלא מטעמי “כך נשרוד”. כיום ניתן למצוא בשירות מאות תכנים בשפות זרות – טורקית, קוריאנית, פינית, שבדית וערבית. ביוני הקרוב תעלה לרשת סדרת מדע בדיוני שהופקה בירדן, לצורך העניין.
והתכנים הבינלאומיים הללו מתקבלים באהדה. שוק התוכן העולמי נפתח ומשגשג. בשנת 2019, למשל, הסדרה הקוריאנית “חברה שלי מכוכב אחר” הייתה הסדרה הנצפית ביותר ב-7 מדינות כולל רומניה וקמבודיה. הסדרה הדנית “ריטה” הייתה הנצפית ביותר בהולנד, ובישראל צפו יותר מכל ב”נרקוס” דוברת האנגלית והספרדית, בעלת האפיל הבינלאומי. בפקיסטן הסבוניות הטורקיות השתלטו על המסך, ופרק הסיום של הטלנובלה “אהבה אסורה” גרף 48% רייטינג במדינה עם האוכלוסייה השישית בגודלה בעולם. גם “פאודה” שלנו הפכה למיני-סנסציה בנטפליקס, ובצדק רב.
מעבר לכך, בנטפליקס מחזקים תחומי נישה אחרים כדי להתמודד עם האיום של דיסני. דגש רב הושם על סדרות להטב”קיות, למשל, ועל תחום האנימה הפורה. המטרה אחת היא: תקיעת דגל תקיפה בכמה שיותר שווקים ותחומים, מתוך התפיסה שבארצות הברית, ייתכן שהקרב כבר הוכרע עוד לפני שהחל. אם אי אפשר להתחרות בדיסני בכל הנוגע לתוכן, לגמרי אפשר להתחרות איתה – עם חברת הענק הריכוזית הזאת, שמתמחה במחזור תכנים ומצטיינת בחיזוק המותגים הוותיקים שלה – בכל הנוגע לנישות שהיא תופסת כאזוטריות יותר.
שינויים בהרגלי הצריכה של סדרות טורקיות בנטפליקס
האם ידעתם שהאמריקאים הפסיקו לצפות בטלוויזיה? זאת אומרת, הם עדיין צורכים תכנים טלוויזיוניים כמובן, והמספרים אפילו עולים – אבל פחות ופחות מהם צורכים את שידורי הטלוויזיה המסורתיים, הליניאריים, אלו שמופיעים בשעה נקובה. במקום זאת, הם בוחרים – כמוכם, כמו כולנו – לצרוך את מה שהם רוצים מתי שהם רוצים בפורמטים של הקלטה/צפייה נדחית, שירותי ה-VOD למיניהם ובעיקר פלטפורמות הסטרימינג, על גבי שלל המכשירים הזמינים להם ומאפשרים את הצפייה. בשנה שעברה, חצי מהאמריקאים בגילאי 22 עד 45 צפו באפס שעות של טלוויזיה במובנה המסורתי והקדום יותר. וגם אם נניח לרגע בצד את שידורי הברודקאסט האמריקאיים (החברות הגדולות ABC, CBS, NBC ו-FOX) אשר מגיעים לכל בית אב בחינם, נגלה שגם חברות הכבלים והלוויין בצרות. Cord Cutters – כך מכנים את המתנתקים במדיה האמריקאית, “חותכי כבלים”, שמתנתקים מהשירותים שעד לפני כמה שנים העניקו להם עולם ומלואו (ועדיין עושים זאת עם להיטים חוצי-יבשות מזן “משחקי הכס” של HBO) כדי לעבור אל מחוזות הסטרימינג המוריקים והזולים יותר.
כמעט 35 מיליון משקי בית עזבו את הכבלים בעשור האחרון, כך פרסם מגזין פורבס, ועל פי סקר שערכה חברת מחקר משיקאגו, קרוב ל-60 אחוז מהצופים האמריקאים התנתקו משירותי הכבלים והלוויין. וזהו מספר מטורף. כך נראית מהפכה ועוד מהפכה של סדרות טורקיות בנטפליקס!
וזו מהפכה שנטפליקס, נושאת הנס, מתחזקת בעמל רב
