כמו שיש מוזיקה שהיא כל כך קקפונית עד שהיא נעימה לאוזן. כמו שיש בגדים כל כך מכוערים עד שהם יפים.

כמו שיש סרטים כל כך אידיוטיים שהם ממגנטים. כך אסטנה היא עיר כל כך סחית עד שהיא מקורית באופן ששונה מכל מה שאי פעם ראיתי בחיי.

קזחסטן. אחד המדינות הגדולות ביותר בעולם. אוכלוסיה של עשרים ומשהו מיליון איש, ורק עשר טיסות הנוחתות בעיר הבירה אסטנה.  מהעיר השניה בגודלה- אלמטיי, יש אפילו פחות מכך.

לא מדובר במדינה נידחת מוכת עוני ונטולת אתרים מעניינים ויוצאים דופן. להיפך, מדובר בארץ רחבת ידיים ועשירה, שרק ממתינה לתיירים המערביים שישתלטו עליה, ירוקנו את הקניונים וישאירו טינופת בשמורות הטבע.

בתור טייל מנוסה, שמספר החותמות בדרכון שלו כמעט משתווה למספר הפעמים שישראל לא הגיעה למונדיאל, חשבתי שכבר ראיתי הכל, אבל אז הגעתי לאסטנה.

עיר הבירה שנבנתה על ידי השליט הכל יכול, שמש האומה, המנהיג הדגול, נורסולטן נזרבייב בשנת 1997, נראית כמו עיר שעיצבו במשחק המחשב סימסיטי, בניינים מהונדסים, רחובות גיאומטריים, מבנים מוזרים ואקצנטריים. הכל מהוקצע ויוצא דופן, אבל ביחד יוצר אווירה של סחיות. לאס וגאס עם פחות סטייל. אילת עם שלג במקום ים. עיר פלסטית מרהיבה וחסרת נשמה שרחובותיה ריקים והאווירה בה מזכירה ביקור בעיר רפאים.

אחד האלמנטים שבולטים בחסרונם בעיר הם העצים, או כל סוג אחר של צמחיה. זאת לעומת העושר בבניינים מופרכים בגודלם ובצורותיהם. כאילו הגיעו אל הנשיא נאזרבייב ואמרו לו: “אדון נשיא! אולי נבנה קניון בצורת אוהל”. ונאזרבייב אומר ‘יאללה’. לאחר מכן מגיעים לנשיא ואומרים לו “אדון נזרבייב אולי נבנה פרמידה בגובה שמונה קומות?” ונאזרבייב אומר “סבבה”, ולאחר מכן מציעים לנשיא לבנות בניין בצורת כד והוא מאשר בהנהון, ושוב חוזרים אליו ומציעים לו לבנות פקולטה בצורת כדור בדולח עם פנצ’ר והוא מגכחך ואומר “אם בא לך, אז למה לא?”; ובסוף בעים לנשיא ואומרים לו “אדון נשיא! שכחנו לשתול עצים ” והוא אומר- “בקטנה”.

אסטנה מתחננת לתיירים, העיר בלב היישימון הקזחי, נבנתה כדי לקרב את הממשל לאיזורים עתירי הנפט ולגבול הרוסי. למרות הכל היא רוצה להיות דובאיי. השלטון לא חוסך במשאבים ומזמין סטודנטים למפגשים בינלאומיים, אופרות מרחבי העולם מתארחות בעיר הבירה, תערוכת אקספו נבנתה בעיר ומציגה תצוגה על אנרגיה מתחדשת בתוך כדור ענק בגובה שמונה קומות, מרהיב ביופיו, אבל ריק ממבקרים.

הקניונים מלאים מבקרים ומתפקעים מרוב מותגים. המדינה די זולה, בעיקר מחוץ לערים. באסטנה גרים בעיקר מקורבים לממשל. כמו שהיתה סנט פטרסבורג במאה ה19 כשרק מקורבים לשלטון חיו בעיר הבירה.

לדעתי כדאי לתייר הסקרן לנסות להרוויח את הביקור באסטנה. אני בספק אם המדינה תוכל לעשות עוד משהו שעוד לא עשתה כדי להביא אליה את המטוסים המלאים. אפילו ביטול הויזה לישראליים לא מצליח למשוך את המבקרים כפי שרצו. בסופו של דבר אף אחד לא יוכל לאשר את הסיפור שלי שישבתי על הכסא של הנשיא בשפיץ של פרמידה!