אם היה לי דרכון זר- ככל הנראה היתי מכניס את ממלכת צ’ינגיסטן לרשימת היעדים שחייבים לבקר בהם. לצערי הרב אין לי דרכון זר, וממלכת צ’ינגיסטן לא באמת קיימת.

 הספר ‘המלך צ’ינגיס הראשון’ הוא ספר מבלבל מאד. בתחילה חשבתי שמדובר בספר ילדים (הכריכה שלו נראית כאילו מדובר ברומן מאת דוקטור סוס), יתר על כן מדובר בספר העוסק באדם במשבר שפוגש מלך.

 אני מודה כי ניגשתי בחשש לספר, העלילה נשמעה לי פשטנית והמושג ‘מלך’ בהקשר של רומן מודרני- נשמע לי קצת תלוש. לשמחתי הרבה התבדתי במהירות.

המלך צ’ינגיס הראשון, הוא ספר מהנה, אפשר לראות בו מעין אגדה מודרנית למבוגרים. מלכת הלבבות פוגשת את ולדימיר פוטין. תסומנת שטוקהולם ו-‘והיום איננו כלה’.

אהבתם את ‘המלך צ’ינגיז הראשון’? האזינו לסיפור הקצר ‘הפרוסטטה ששילמה לי את שכר הדירה’ [wpdevart_youtube width=”1040″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]h6tlwMHZBh4[/wpdevart_youtube]

כטייל מושבע שביקר במרכז אסיה, יכולתי לדמיין בקלות את העיר שפאגט בירת ממלכת צ’ינגיזסטן כמעין מקבילה דמיונית של אסטנה בשילוב שני יעדים נחשקים שטרם ביקרתי בהם טורקמניסטן וצפון קוריאה.

מרכז אסיה היא מעין פיל לבן במפת העולם. שטח עצום וכמעט לא תיירותי. סשה ברון כהן הפך את קזחסטן למדינה המזוהה עם בוראט. א.ב יהושוע שלח דמויות נטולות שם לקבור עובדת מאפייה ב-‘שליחתו של הממונה על משאבי אנוש’. אפילו הסרט ‘טרמינל’ של שפילברג מתבסס על מדינה נידחת במרכז אסיה שחדלה מלהתקיים.

 יונתן ילון לקח את ההזדמנות להפוך את המרחבים השוממים לעלילה יוצאת דופן ומשעשעת, חצי רומן חניכה וחצי פארסה שמציגה את ממלכת צ’ינגיסטן כמעין אנטי תזה לעולם המערבי.

גיבור הסיפור , טוראן, הוא אמריקאי יליד הממלכה. (נניח בצד את הרמת הגבה שלי נוכח סופר ישראלי שכותב על דמות אמריקאית). לאחר שאותו טוראן מפוטר מעבודתו והחברה שלו עוזבת אותו הוא מקבל הזדמנות לעבוד עבור המלך צ’ינגיס הראשון. ממלכת צ’ינגיזסטן היא הניגוד המוחלט לחייו. זו דיקטטורה השולטת ביד קשה בנתיניה, אך עם זאת מעניקה להם את כל מחסורם- דיור, מזון מסובסד ודלק. במחשבה נוספת, הרומן נשמע כמו פרפראזה על המונולוג המופלא של חנוך לוין- “רמטכ”ל צבא סין”. 

[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]ERQpvIse0Ek[/wpdevart_youtube]

נקודה קלה לביקורת הן השמות בספר נשמעים יותר כמו תרגומים מוצלחים מאשר שמות מקוריים לחבלי ארץ כמו ‘צ’יקמוק’ או כפרים נידחים כמו ‘סוגסטיה’. במקרה אחר מוצג שיר בשם “חם ברחובות את יודעת מותק” שנשמע לחלוטין כמו תרגום שפרירה זכאי (בגרסה הקולית של הספר שומעים את השיר עצמו!).

האם מדובר באגדה מודרנית? האם מדובר במשל פוליטי על מדינת ישראל? האם מדובר בסיפור אסקפיסטי ללא שום יומרות וגחמות? האם אפשר לקרוא ספר שנשמע כמו אגדה מודרנית מבלי למצוא בה נמשל?.

כל אלו הן שאלות שבוודאי היתי שואל את עצמי לו היתי קורא את הביקורת על ‘המלך צ’ינגיס הראשון’ לפני שהייתי ניגש לספר עצמו. למזלי, כאמור, ניגשתי לספר ‘טאבולה ראסה’, וסיימתי אותו עם חיוך וגעגועים למקום שמעולם לא ביקרתי בו!. 

המלך צ’ינגיס הראשון, יונתן ילון , יצא לאור ע”י הוצאת גרף, בשנת 2016, מכיל 180 עמודים,