את הספר הבא תוכלו לקרוא חינם ברשת. זה אומנם בפרויקט בן יהודה, אומנם הטקסט המקורי בפולנית ברור יותר מהטקסט בעברית, ועדיין מדובר במאסטרפיס שבטח לא שמעתם עליו.

המחשבה על ‘באש ובחרב של סנקביץ’ קצת מדכאת אותי. לכאורה ההנאה מהספר היא אחת ההנאות המושלמות ביותר שהיו לי אי פעם מרומן. מצד שני המחשבה על כך שאני נוגס בפרי אחרון מעץ שנכחד, גרמה לי גם להתענג וגם להתעצב על כך שהקריאה הזו היא קריאת שלום וקריאת פרידה.

‘באש ובחרב’  הוא רומן בדיוני היסטורי המתרחש במאה ה -17 בפולין וליטא  במהלך ימי  חמלניצקי .

הספר במקור פורסם בהמשכים בכמה עיתונים פולנים. הוא זכה לפופולאריות רבה בפולין, ועד ראשית המאה ה -20 הפך לאחד הספרים הפולניים הפופולריים ביותר אי פעם. הוא הפך לספר חובה בבתי הספר הפולניים, ותורגם לאנגלית ולרוב השפות האירופיות.

המסגרת ההיסטורית של הספר אמיתית והסיפור הבדיוני ארוג לאירועים שהתרחשו במציאות .

סנקייביץ חקר זיכרונות וכרוניקות של האצולה הפולנית, ודלה פרטים על החיים בפולין במאה ה -17. הספר נכתב, לדברי המחבר כדי  “לרומם את לבם” של האומה הפולנית בתקופה האומללה שלאחר מרד ינואר הכושל בתחילת המאה שעברה. על כן סנקייביץ’ העדיף לעתים קרובות סצינות גבורה על דיוק היסטורי.

סוג הקסם של סנקביץ’ הוא בכך שמדובר בסופר יחיד במינו, הוא היא אחד הסופרים הפוללנים הראשונים שלא הרגישו פחיתות כבוד למול הטיטנים הרוסיים כמו גוגול, דוסטויבסקי וטולסטוי. פולין תמיד חייתה בין גרמניה ממערב ורוסיה ממזרח. כאומה של איכרים בורים ואנאלפביתים, רגשי הנחיתות הלכו והתעצמו במהלך השנים (רגשתי נחיתות שעדיים ניתן למצוא להם הדים גם היום).

סנקביץ’ היה הראשון שעשה מעשה והחליט לכתוב אפוסים ענקיים, קתרדליים בעוצמתם כפי שעשו הרוסים, אך מבלי לשגות בפילוספיה הרוסית שהשתרגה לתוך אותם הכתבים. בפודקאסט ‘קיצור תולדות הספרות’ כאשר דיברתי על ספרות רוסית, הזכרתי את הנופך הדתי והמשמעות של הדת בספרות הרוסית. 

 סנקביץ’ הושפע מהם אבל היה מפוכח מהם, הוא חשש להכניס את נושא הדת למקום מרכזי כל כך בפרמיס של הסיפור, ובמקום זאת הוא העדיף להתרכז בסיפור עצמו.

הרומן נמצא כולו בפרויקט בן יהודה, ניתן לקרוא אותו עם קינדל או לחפש אותו בחנויות של ידיים שניות.