בין אם אתם אלו ששופטים את שפיטה או שפוטים של שפיטה- יש כמה נקודות חשובות שאף אחד לא מעלה בקשר לדמות המסלסלת מ-‘הכוכב הבא’.

התרבות הערבית היא חלק מהמורשת התרבותית של חצי מהישראלים. כיום מה שנשמר מאותה מורשת היא תעודת ‘הזמר המקופח’ הניתנת חינם לכל זמר חתונות עם ח’ וע’ וכמה סלסולים. מנגד ניתן לראות אינספור דמויות   דמויות מזרחיות (כדוגמת מירי פסקל) שהתקבלו באהבה בארץ (כל עוד גולמו על ידי גברים). שפיטה פורצת דרך, ולנו קשה לראות את זה, כי התרגלנו לרב-תרבותיות עם מופלטות ותרבושים כל שנה במימונה, האם אנחנו מסוגלים להכיל את האתגר התרבותי של שפיטה?. בוא נבדוק! 

זה לא בלאק פייס זה Faux drag-
טענה שחוזרת על עצמה באשר לשפיטה היא שמדובר בהגכחה של בני מיעוטים, כדוגמת הליצנים האמריקאים שחיקו אפרו אמריקאים ולעגו להם. שפיטה מעולם לא לעגה לתרבות הערבית. היא לא דמות מטומטמת ולא עילגת. אם מישהו רוצה לראות לעג לתרבות אחרת מוזמן לזפזפ ל-‘שנות השמונים’ ולראות את ממוקה הגרויזני הטיפש שמכניס את הצירוף ‘כלב בן כלב’ חמש פעמים באותו פסקה.
מעניין שהמושג ‘בלאק פייס’ לא עלה מעולם בהתייחסויות לדמויות של אילן פלד (מירי פסקל ושות’) או לדמויות המזרחיות של איציק כהן (ירדנה ג’אעלה או גלאדיס).
הלבוש הקיטשי וההתנהגות הדיוותית של שפיטה היא מה שנקרא Faux drag, דמות דראג המבוצעת על ידי אישה. נסו לחשוב על המערכון הבא עם שפיטה במקום אילן פלד, מה תגידו עכשיו?:

[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]8OIRaggVk1o[/wpdevart_youtube]

שפיטה היא לא פלסטינית ולא מוסלמית, אין מניע לכך שהיא יהודיה-
הניסיון לתהות על השורשים של שפיטה די מתמהיה אותי. החיפוש בגוגל אחר הצירוף ‘רותם שפי’ משלים אוטומטית ל- ‘רותם שפי-מוצא’. כאילו סבתא מצרית תוכל לתת את ההכשר לדמות של שפיטה. (מנגד, תחשבו על שרה חוּדָדָטוֹב הקווקזית שכבר עשרים שנה מגלמת את דמותה של שרית חדד).  
מאז פרצה לחיינו הדמות, עולים אינספור טורי דעה ופוסטים על הפגיעה בנפשם הרכה של ערביי ישראל. העניין הוא שחצי מהמדינה הזאת מגיעה מארצות האיסלאם. התרבות הערבית היא חלק מהזהות שלנו- ולראייה, שודרו בישראל הסרטים המצרים בשנות השבעים, אפילו אחרי מלחמת יום כיפור כששבויים ישראלים ישבו בכלא המצרי.
שפיטה היא הומאז’ לתרבות ענפה ורחבה. השאלה שצריכה להישאל היא לא –’האם שפיטה פוגעת במירה עוואד?’ אלא- ‘האם שפיטה ממציאה מחדש את פאיזה רושדי?

[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]n1j5rAHjEbw[/wpdevart_youtube]

שפיטה- טוב ליהודים?-

שאלת שפיטה לאירוויזיון היא שאלה חשובה. אירוח התחרות בארץ חושף את הבטן הרכה של ישראל בפנים האירופאים ושלל המפרגנים מתנועת ה-BDS.
התשובה הקצרה היא ששפיטה נותנת ‘שואו’, ושיר כמו Broken שהוצג בכוכב הבא יכול להביא ניצחון כפול לישראל. עקרת הבית המקדונית ופקיד השומה האיסלנדי שמצביעים בתחרות לא מבדילים בין מבטא ישראלי מוגזם למבטא ערבי. הפולמוס יכול לעבור מתחת לראד”ר, ואם כבר יעלה- אז טוב שכך. רותם שפי אולי לא התכוונה לזעוק את זעקתם של מאות אלפי הפליטים היהודים שגורשו מארצות ערב. אבל אם היא כבר נמצאת בסביבה, למה שלא נזכיר למלעיזים שהתרבות הערבית היא חלק מהצופן הגנטי של התרבות הישראלית.

יש מי שיקרא לשפיטה חיקוי של זמרת ערביה.  אפשר להתפשר ולהגדיר את שפיטה בתור- ‘שחזור’. ניסיון מלאכותי ועיקש להחיות את התרבות הערבית-יהודית, כפי שהיה מי שניסה להחזיר את באופן מלאכותי ועיקש את השפה העברית לחיים. באירוויזיון עולות מהאוב אינספור תרבויות נשכחות. בפעם האחרונה שזמרת אוקראינית עלתה לבמה וסלסלה את סיפור החיים של סבתא שלה הטאטרית, היא גם ניצחה.