אגתה כריסטי מאחורייך, מלפנייך, מעלייך ובתוך-תוכך. מאחורי ההר של מאיה ערד עורך ניתוח פתולוגי לסגנון הספרות שבו מופיעים הכי הרבה פתולוגים.
מאחורי ההר של ‘מאחור ההר’ ניצבת אנדקוטה מעניינת באשר להיסטוריה של הספרות הבלשית. סופר הבלש דרור משעני סיפר פעם בהרצאה שכאשר למד צרפתית בסורבון הציעו לו לשפר את הצרפתית שלו עליו לקרוא את כתביהם של גדולי הספרות הצרפתית. כשביקש דוגמאות הציעו לו את ז’ורז’ סימנון ושאר סופרי בלש חובבי מרק עם רגלי צפרדע.
ספרות הבלש היא ז’אנר מוביל בפרוזה המודרנית, ישנו מבנה ידוע מראש וגם הבטחה לקתרזיס ולתגמול. ספרים בלשיים רבים הם רק אמתלה למסקנות גדולות יותר ולביקורת חברתית עמוקה יותר. ב-‘חוש השלג של העלמה סמילה’ פרשת רצח של ילד מובילה לביקורת חברתית על הכיבוש של גרינלנד בידי הדנים. בתיה גור קירקסה את האקדמיה, הקיבוץ ושאר מקבצי אליטות אשכנזיות ישנות.
ברומן ‘מאחורי ההר’, מאיה ערד הובילה את ההתחקות אחר תשתית הרומן הבלשי בעודה מובילה מהלך בלשי מקביל. בזכות ערד התחקתי גם אני אחר עקרונות הרומן הבלשי בהסכת- ‘קיצור תולדות הספרות’.
הרומן מאחורי ההר, מתרחש בבקתה גדולה, מוקפת בשלג, ובה מתארחים חבורה של ישראלים המגיעים להאזין להרצאה על הרומן הבלשי מפי זוהר בר, אדם חסר ניסיון כמעט שמתפתה להגיע להרצות עבור סמך סכום כסף נכבד שמוצע לו.
אם יש משהו ללמוד מקריאה בסיפורים בלשיים, זה אל תעסיק שום מסקנות מוקדמות. תסתכל על העובדות. תלמד להתעלם מכל הצעיפים שמכסים אותן. מכל הדעות הקדומות על אנשים, מכל סוג של מראית עין. וזה, אגב, משהו שכדאי לקחת איתך גם לקריאה של ‘ספרות רגילה’
זוהר, נשוא העלילה נמצא בקשרי גירושים אף על פי שלא הצליח להתגבר על זוגתו הקודמת שבה הוא עדיין מאוהב. למרות שיש לו בת זוג חדשה, ניכר כי הויתור על אהבת חייו עוד מטלטל אותו והוא לא מצליח להתגבר על האובדן.
בעודו מלמד את רזי הספרות הבלשית, הבקתה עצמה הופכת לזירה של סיפור בלשי בדומה ל-‘ואז נעלמו כולם’ של אגתה כריסטי (ספר שאת שמו המקורי פייסבוק לא ייאפשר לכתוב).
הסתעפות
במהלך העלילה מתווספות תפניות ונערמים רמזים באשר לחקרה המתרחשת באותו הזמן. הדהוד צפוי ובלתי צפוי לתוכן ההרצאות שאותן הוא מספק למרות המקרים הקשים שמתרחשים באותו הבית. העלילה הכפולה מעניקה חווית קריאה תלת מימדית המודעת למגבלות ולציפיות של הקורא וחותרת תחתן. אם נסכם לפי דבריה של זואי בסיומו של הספר “אין בלש דפיניטיבי ואין ספרות דפיניטיבית.”
הרומן ‘מאחורי ההר’ דומה אבל שונה לספריה האחרים של ערד. הדמויות ברומן אהיבות וחביבות במידת מה (החוק הראשון לדמויות ראשיות של ערד הוא: ‘גרמי לקורא לתעב הפרוטגוניסט ומשם הכלי יזרום).
הבקיאות בכתבי ערד הובילה אותי לכך שחשפתי ב-‘מאחורי ההר נתקלתי בטקסט שחזר על עצמו ב-‘אמן הסיפור הקצר’: ההסבר על ה-‘פילרים’ ברומן על סמך ‘גאווה ודעה קדומה’ של ג’יין אוסטין. זו לא הפעם הראשונה שערד משחזרת הסברים ועלילות (‘העלמה מקזאן’ מבוסס על סיפור קצר מ-‘אמן הסיפור הקצר’ שמתרחש בעיר אומסק).
במובן מסוים הייתי ממליץ לכל קורא מתחיל של הסופרת לפתוח את הקריאה ב-‘מאחורי ההר’. הרומן יגרום בוודאות לכל קורא להתאהב בערד, וגם לקרוא את ספריה הבאים תוך בליעת הגלולות המרות שמאפיינים אותם.
