סיקור של 'תיקון אחר חצות' מאת יניב איצקוביץ' . הרומן מספר על שוחטת בשם פאני קייזמן, שיוצאת למסע בעקבות אחותה העגונה שחייבת למצוא את בעלה כדי שתוכל להינשא שוב.ת כאן
אחד הדברים המפתיעים ביותר בקריאה בספר של יניב איצקוביץ הוא הגילוי כמה אני לא מכיר את המקורות אשכנזים שלי.
אני אוהב לקרוא ספרים ישנים להראות המאבק הדורות לקרוא אותם ומחשבה על הצורה הסגנונית וכיצד היא השתנתה במהלך הדורות. בדרך כלל מדובר רומנים היסטוריים מסוף המאה ה-19 כמו הסיפורים של מנדלה מוכר ספרים, סיפורים של שי עגנון כמו סיפור פשוט או הכנסת כלה. שאני קוראת רומנים כאלו אני מבין עד כמה אני מנותק מהשורשים שלי מהצד האשכנזי.
בצד הטוניסאי אני מכיר היטב את אורחות החיים. האופן בו אנשים עשו עסקים, חיי הקהילה היהודית, מנהגי נישואין, חגיגות של חגים, לוויות, מוזיקה, מאכלים, צלילים, טעמים, לבוש ותחבורה.
הצד אשכנזי שלי מתחיל בעליה לארץ. ‘אליק נולד מהים’. אנשים נולדו בני 20 על חוף יפו.
(גילוי נאות הצד האשכנזי כולל בתוכו גם רבע גרמני מה שאומר שהם עלו באופן מסודר עם הרכוש שלהם, התרבות שלהם, והזיכרונות שלהם).
כאמור זו הגדולה של הרומן תיקון אחר חצות של יניב איצקוביץ. לרוב, ספרות יהודית היסטורית עוסקת בדמויות מתקופות המקרא והמשנה כמו הרומנים של חוה עציוני-הלוי זה יוכי ברנדס. או ברומנים שעוסקים בשואה ובעליה לארץ או בפוגרומים – כל מה שאנחנו לומדים בשיעורי ההיסטוריה שכולל בתוכו עוולות איומות, אבל בשום מקום לא הוזכר הצד של התרבות פסק חיי היומיום, הלבוש המנהגים, האוכל… בעצם את זה עדיף להשכיח.
מתוך החוסר הזה נוצר הרומן ‘תיקון אחר חצות’- יצירה אנינה, גדושה בהקשרים ורמיזות תרבותיים, פיוטית, מעודנת, אירופאית מאד.
הסיפור- תחרות ריצה
הרומן מספר על שוחטת בשם פאני קייזמן, אשת איש ואם לחמישה עוללים, שיוצאת למסע בסגנון פרודו-בגינס בעקבות אחותה העגונה שחייבת למצוא את מקום משכנו של בעלה כדי שתוכל להינשא שוב.
התום סוייר של ה-‘הקלברי- פאני’ הוא החייל לשעבר מיושקה ברקוביץ’, שבצעירותו נמסר לצבא הרוסי, בגזרת הצאר ניקולאי הראשון. בשובו של מיושקה לעיירת הולדתו הוא הרגיש לא שייך לאותה קהילה שמסרה אותו. פאני היא וונדר וומן יהודייה כשרה שעורפת ראשים ומשספת גרונות כפי שלימד אותה אבא שלה השוחט במקצועו שמלמד אותה את רזי המקצוע כמו רבי-מיקיאגי.
לפרשת ההיעלמות מצטרפת קנוניה של המשטרה החשאית והצבא, או בקיצור- בוריס אקונין פינת ש”י עגנון.
הצבעוניות של ‘תיקון אחר חצות’ משלבת בין פולקלור הזכור במעומם בזכירון הקולקטיבי, לבין דמות נשית חזקה כמו פאני קייזמן. סימולקרה ספרותית, שהיא המקבילה המודפסת לזמרת שפיטה (שבעצמה היא שילוב בין שיחזור של זמרות גדולות מהחיים לבין סימולקרה).
בין אם אתם אלו ששופטים את שפיטה או שפוטים של שפיטה- יש כמה נקודות חשובות שאף אחד לא מעלה בקשר לדמות המסלסלת מ-‘הכוכב הבא’.
סרטונים נבחרים
הרומן גדוש בפרטי טריוויה מרתקים. תכנם האנקדוטי יעניין ודאי את הקורא הישראלי ויעורר בו צחוק או בלָהה, הדבר עלול להיתפש כעניין של דרמטיזציית יתר, אך למעשה זה מעין חומר סיכה עליו נפרשים הסיפורים ההיסטוריים.
הרומן הוא בדיוני וסנסציוני אבל זו סנסציה טובה כי היא משתמשת בתחבולות ספרותיות של מסע בסגנון שר הטבעות בשילוב התבלין הסודי- סרט בורקס.
אחד הקטעים הזכורים ביותר ברומן הוא פרק בו מתוארים חיילים התקועים בתוך ג’ורה מתבוססים ברפש ומזהים את היושבים על האסלות לפי ה…שלא נדע.
תיקון אחר חצות יניב איצקוביץ’ כתר | יוני 2015 | פרוזה מקור | 485 עמ’
לקריאת
