שיחה עם פרופ’ מיכאל (מיכה) חנני (סבא שלי). בפרק נעסוק בהיסטוריה של המשפחה שלנו בפרט (וחיי היהודים בכלל) בשטח שנקרא היום פולין בתחילת המאה ה-20 .
לפני שישים שנה סבא שלי גילה שהוא אשכנזי. לא היו לו ציציות או קפוטה ובכל זאת הוא כונה בשם שעד אותו הזמן ניתן לחרדים (והשימוש בביטוי כלפי כל יוצאי מזרח אירופה הוא שגוי).
הזהות האשכנזית, שטעטלית, כמעט לא לקחה חלק בתהליך עיצוב הזהות של מיכאל ושל בני דורו, הילדים שנולדו עם המדינה. המאכלים, המנהגים, המוזיקה והתרבות הפולנית “אשכנזית”- נשכחו עם בואם של החלוצים לארץ.
בפרק נבחן את ההיסטוריה המוזרה של חיי היהודים בפולין, הכמיהה לערים הגדולות כמו סנקט-פטרסבורג, ומערכת ההשכלה הרחבה בעברית ובפולנית.
מעל לכל בפרק בולט ההיעדר, זכרונות חשוכי ריחות וגעגועים, נופים נטולי אידיש ובורשט. בשיחה עם מיכה ניסינו לשחזר מעט מהמידע על אותו דור כרות-שורשים שהקים את מדינת ישראל.
לקריאת
