מפיבשת החתול המדהים שלי יודע להביע אהבה בהמון דרכים: לפעמים הוא מביא לי זיקיות מתות למיטה ועל פניו מבט של- ‘אתה צריך קצת חלבונים’.
בבקרים הוא מעיר אותי, וקורא לי לישון בלילה, הוא משתעשע איתי כשאני יושב ושותה את הקפה של הבוקר כאשר הוא מסתובב על הגב ימינה ושמאלה מפנה לי את הבטן שלו לליטוף ומתחכך בקרבי (נו טוב, לפעמי הוא סתם מנסה לינוק ממני באופן פרוורטי משהו כמצורף בוידאו-)
לפני חודשיים התעוררתי בבוקר ומפיבשת לא היה בבית.
לפי התריסים השבורים בחלון הבנתי שהוא יצא החוצה ולחרדתי מצאתי אותו בקומת הקרקע מיילל חלושות לקראתי. לא חשבתי שהוא נפגע. היללה לא נשמע טראומית או כואבת, לקחתי אותו בידיים והחזרתי אותו הביתה.
שהגענו הבחנתי שהחתול צולע. הוא נחת על ארבע אבל מיד הזדקף וניגש לפינה שלידה אני יושב על הפוף הגדול ושותה קפה, הוא ניסה לשכב על הגב ולהפנות אליי את הבטן, לאחר מכן הוא התאמץ שלא לצלוע והתחכך לי ברגל כמו שהוא תמיד עושה כשהוא רוצה לשחק. תהיתי האם הוא באמת נפגע שכן הוא היה כשיר למשחקים וליטופים, מן הצד השני הוא התקשה ללכת למרות שניסה לזקוף קומה בכל הכוח.
כשהגענו לוטרינר גילינו שהוא שבר את האגן (לא נפגעו איברים פנימיים!).
הוטרינר שמע את הסיפור על החתול שהתגלגל על הגב לצידי כששתיתי קפה למרות הכאבים העזים שחווה. הוא התקשה להאמין שחתול עם שבר באגן יתעקש להשתעשע ולשחק. בדרך כלל חתולים במצב כזה רק מבקשים להיעלם אל מתחת למיטה.
בחודש שלאחר מכן מפיבשת נכלא בכלוב של ציפורים בבית עד שהאגן שלו החלים. כסיפרתי על דבר הנפילה והשבר לחבר מהעבודה הוא שאל אותי מה מקור השם ‘מפיבשת’. אמרתי שזה שם מהתנ”ך, ואני מחבב את הצליל שלו. כשבדקתי בויקיפדיה את מקור השם גיליתי שמפיבשת התנכ”י היה חיגר.
אסיים בשיר שכתבתי על מפיבשת לפני שנה:
מ
פיבשת הטיפשון מביט אל החלון.
הוא מילל אותו מזמור לכל עוף וכל ציפור.
כשכוש זנב, גרגור נוהם, רוצה לנגוס בקרבייהן..
אם לא היה חלון חוצץ את ראשיהן היה רוצץ!
הכל נשמע די הגיוני, אך החתול די תמהוני-
וכשהגיעה השעה, ונכנסה ציפור תועה,
הטיפשון בבעתה, נכנס מתחת למיטה!
למחרת חזר כבודו, מתח שפם, זקף זנבו,
ושב לנהום אותו המנון, לציפורים שבחלון.
לקריאת
