הרומן ‘צבים’ מספר על שתי משפחות המתגוררות על גבול רצועת עזה
במרכז הרומן עומד נער משועמם ואלים בשם גיא מימון שחייו משתנים כאשר הוא חוזה בנפילת טיל בשדה פתוח. גיא הופך למעין נביא המשמיע נבואות זעם במילים סתומות בשפה הנשמעת כמו ארמית.
האירוע משנה את חייו של זוג הוריו- שלום מימון (מעין גרסה ישראלית של האבא של בילי אליוט) ואמו סבטלנה מימון (שזה עתה הפילה תינוק בחודש החמישי).
כמו כן, גם המורה של גיא, יעל לביא, מצטרפת למסע אשר לא ברור האם הוא נועד לשקם את גיא או לפענח את הנבואות שלו.
רעיון שכזה יכל להפוך לסדרת מתח בסגנון ‘ביום שבו האדמה רעדה’. אבל למוריה דיין קודיש היו תוכניות אחרות, והרומן ‘צבים’ הפך ליצירה ספרותית חד פעמית.
שלושת כובעי החשיבה של מוריה דיין קודיש-
המחברת הוציאה את ספר הביכורים שלה בעודה עורכת ספרותית במשרה מלאה ודוקטורנטית לספרות (החוקרת את יצירות מנדלי מוכר ספרים). עלילת הספר עוברת בין שלושת הנדבכים התודעתיים של המחברת- יצירה, עריכה ופרשנות.
ברומן ‘צבים’ גיא הוא היוצר, ההתגלות מדברת דרכו כפי שטקסט מדבר מתוך סופר. המורה שלו- יעל, היא העורכת. זו שמנסה להבין את הנבואה, לדייק אותה ולהנגיש אותה. צמד ההורים של גיא (בעיקר אביו) עוסקים בעיקר בפרשנות ובהשלכת החרדות האישיות שלהם על בנם. זאת מבלי שיתנהל דיאלוג רציף מולו ומבלי לקחת את החוויה האישית שלו במשוואה שאותה הם מנסים לפתור. סבטלנה מנסה להכין לו שניצלים שבקושי יורדים לו בגרון כמו קשקשים (הדימוי במקור). האבא מתייחס לבן שלו בתור מג’נון.
בעניין זה, מעניין לציין את האלמנט הדתי של הספר, כאשר האב מוותר על העקרונות הדתיים שלו וטועם נקניק חזיר. בעצם כך הוא הופך לכופר כשהבן הופך למשיח.
מתוך שלושת הנדבכים האלו עולים וצומחים סבכים של בדידות, מצוקה וייאוש. ניסיון למצוא פשר בנבואה חסרת פשר, ומנגד, גם הניסיון להיאחז בחיים באיזור מלחמה. מקום פסטורלי שבו האדמה רועדת.
ההתמודדות של הדמויות מכמירת לב, שכן, הם מקבלים כמובן מאליו את גזרת המלחמה והטילים, אבל נאבקים כדי למצוא משמעות במה שעלולה להיות פיסת ג’יבריש. כור ההיתוך הגלוי שאיתו הם מתמודדים קשור בעצם הנישואין של האישה הרוסיה לבעלה זרחי, אבל אף אחד לא מבחין בין כור ההיתוך בין ההיגיון לחוסר ההיגיון.
הגיבורים מושרשים ומודעים להיותם תושבי פריפריה. אבל אף אחד לא מודע לאיזורי המלחמה המתרחשים בפריפריה של הנפשות שלהם.
צבים, יותר מכל, הוא רומן על שבריריות. החיים שעלולים להיקטע בכל רגע בגלל חמאסניק שנשען על פצמ”ר במרחק כמה קילומטרים מהם. הילדות השברירית שחווית הישראליות עלולה לסדוק. הנישואין השבריריים שמתמוססים מאליהם ללא סיבה.
מוריה דיין קודיש, “צבים”, כנרת זמורה ביתן, 2018.
