איך גילתי את אלבניה?
כיום אני מרצה על אלבניה ובעבר הדרכתי שם. המפגש שלי עם המדינה המשונה התחיל דווקא דרך חיבור מוזיקלי, והתוודעות לתרבות יוצאת דופן.
הסיפור שלי עם אלבניה מתחיל בליל דצמבר בשנת 2008 כאשר התנכסתי עם כמה חברים לצפות בפסטיבל איקנגס. מעין ‘סן רמו’ אלבני (ששולח את הנציגים לאירוויזיון מאז שהמדינה הצטרפה לתחרות בתחילת המילניום).
אם אני כבר נשמע לכם הזוי, נסו לדמיין אותי צופה במשחק כדורגל ישראל-אלבניה. רק במקום מלא גברים בנעלי פקקים וטרנינג, תמצאו מלא נשים עם עקבים ושמלות אלבניות בסגנון הבוטיקים של אלנבי.
כשצפיתי באותו פסטיבל כמעט נפלתי מהכסא מרוב תדהמה. לא האמנתי שאפשר לכתוב שירים כל כך טוב ולתזמר אותם ביחד עם אורקסטרה ענקית (מדובר באחד הפסטיבלים המוזיקליים האחרונים המשתמשים בתזמורת חיה!).
השיר שאהבתי יותר מכל באותו פסטיבל היה השיר- ‘נשמת אדם’ של הזמרת ארה רוסי.
למרות האיכות הזוועתית, זה היה רגע מכונן בחיי. כמו אותו הרגע שבו נעמי שמר שמעה את השיר הבסקי- ככה גם אני התחלתי לשמוע להיטים ישראליים, ולי אין בעיה לשתף. בהמשך תרגמתי שירים נוספים מהבלקן, ועל כך אולי ארחיב בפוסט אחר.
במשך השנים גילתי שירים יוצאי דופן מאלבניה. ניסיתי ללמוד את השפה, אבל העדפתי להימנע מראש מהבנה של הטקסט, לא בגלל הרדידות של המילים, אלא בזכות הלחנים שאיפשרו לי לדמיין מילים משלי. לא כתבתי על עצמי-אלא יצרתי סיפורים במרחב שאיפשרו לי מספרי שורות והבהרות.
לא רק סיפורים מהקישקע ותשפוכת רגשות, אלא, דמיונות של- ‘איך שיר כזה היה נשמע בפלייליסט בישראל?’. יש משהו בשפה האלבנית שמאד מזכיר את המצלול העברי ובמוזיקה יש מעין תמהיל של ירדנה ארזי ואילנית. השירים המלאים אצלי, אתם מוזמנים לקרוא את הדוגמאות:
"אם אגדל, אולי אצליח להבין"
נתחיל בדוגמה הפשוטה. קייסי טולה, פשטות מלודית, שהייתה יכולה בקלות לקבל את המילים הבאות לבית הראשון של השיר:
כשאנשים עוברים דברים ומשתנים,
גם אני חקרתי את עצמי,
אנשים קטנים הופכים לאנשים חושבים,
והתפל שב והופך לאנושי,
ואני אמשיך למצוא פינות סתרים.
ואלפי חידות אמשיך לפתור.
אעבור מעל לכל מאות המשוכות,
ואת הנדר שוב אתיר ושוב אנדור.
'בללייקת לב שבור'
הדוגמא השניה מגיעה מזמרת ותיקה בשם וצ’ה זלה ששרה את השיר- Rrjedh ne kenge e ligjerime. (הגרסה המצורפת שייכת לזמרת רובנה דילו).
משהו במלודיה של השיר גרם לי לתהות לאן נעלמו שירי המולדת. בהם המולדת היא העיקר, לא האנשים, לא הממשלה, לא הדת, אלא האדמה והחיבור למקום שבו גדלתי. כאילו עדיין ניתן להיות נוסטלגי בלי להיות סאחי.
כאמור, מדובר במילים חופשיות שלי ולא תרגום. הצעתי שני תרגומים לפזמון. הראשון גרוטסקי והשני עשוי להישמע צורם. אבל!- אם הכרתם בשם ‘סונטת קרוייצר’, תצטרכו לגייס את אותה ההבנה ל-‘בללייקת לב שבור’. (זה גם יושב על על המצלול).
איפה השירים ששרו למולדת?
איך יופייך הפך אסור?.
חג בפארק, בשמש היוקדת,
על המנגל- לב שבור.
(או)
התקווה, הפכה לבת חורגת,
בללייקת לב שבור.
'ארץ הנגב שלי'
שיר פטריוטי אלבני נוסף שאפשר להכחיל ולהלבין הוא shqiptar o vendi im . הפעם ניסיתי לחזור לנופי הנגב בו גדלתי, כשאני מדמיין זמרת מאיזו להקה צבאית שרה מתקליט בסלון:
“ארץ הנגב שלי,
דרך סלולה בטרשים,
זכר עלים יבשים.
קסם הרים עירומים.
ארץ הנגב שלי!
אילולא קולי נסדק,
הייתי שרה לך שיר,
על אופק שדות אבק”.
אם תלך אל המדבר- תמות הגר!
זיכרון ילדות נוסף שהפך לשיר בחסות אלבנית קשור לביקור שערכתי בבית הספר בו למדתי ביסודי. מהחלון ראיתי את אופק המדבר ונזכרתי בשיעור תנ”ך ובמורה שמבקרה פגשתי באותו היום.
בכיתה ה’ למדנו על הגר וישמעל ואני ‘פתאום’ גילתי שליצחק היה אח. למרות שהגעתי מבית מסורתי ולמדתי תנ”ך לפני זה, תמיד השכיחו את הנושא של ישמעל, וכאשר למדנו על הפרשה, התפלאתי איך אברהם יכל לשלוח את שני בניו למות.
אז בכיתה ה’
למדנו בתנ”ך,
אברהם את בנו שלו – לקח,
אז בכיתה ה’,
ליצחק, יש אח,
שנשלח אל המדבר,
עם אמו הגר.
אז בכיתה ה’
למדנו בתנ”ך,
ישמעל לצד אימו הגר.
החלון נמלא
אופק של שממה.
אם תלך אל המדבר-
תמות הגר!
השורוק והפתח נפגשים בשישיה במרץ.
בחזרה לעולם הפופ. אלבניה אכן מצטיינת בבלדות, והשפה העברית היא, כאמור, היא כלי הקיבול התאום שמתאים למלודיות ולמצלול. קחו את הדוגמה של ארה רוסי- 6 במרץ!
שנים אחר שנים חיפשתי
רק גיששתי, לא היססתי,
אותו מעגל קבוע,
באותו הגעגוע.
העולם היה בטוח
מה נותר? עלה ברוח!
אל תגע, אל תכאיב אל תתאמץ
זה התחיל, ונגמר בשישה במרץ.
תשיגו לי את יעקב למאי!
הספורט המשונה שאימצתי לעצמי הביא אותי גם להרהר בשירים יותר פופלאריים. תראו את פיורי! איך אפשר להתנגד לו?. השיר זכה תוך פחות משנה ל20M ביוטיוב.לדעתי גרסה עברית מקומית תוכל לעשות את אותו אפקט בקלות.
לקריאת
