וחצי ארון היה על הרצפה , אבל כבר מיהרתי לפסיכולוג:

-איך קוראים לך ואם יש לך משהו להגנה עצמית
– אני אישה קטנה מאד ושמי פלפלת, יש לי כפית קסמים קטנה, כפית קסמים שובבה. זה בקשר לשאלה על ההגנה העצמית.
-“אין צורך בסרקזם, זה לפרוטוקול. מה העניין?”
-חלמתי חלום-נורא מוזר
הרופא הודיע בת הורי בכו מהתרגשות
קנו מיטה ורודה שמלה ורודה ועגלה ורודה
לגן שלחו אותי עם סרטים וקוקיות
-שחקתי רק עם הבנים וגם החטפתי קצת מכות
-ואיך נראתה המשפחה”-
– אני ילדת סנדוויץ’ תקועה כמו גבינה
בין שתי פרוסות אחים קשה לי הנשימה.

-איך נראו החיים שלך במציאות?
– אז זהו שהפוך, ההורים שלי קנו מיטה בצבע תכלת, ואז שלחו אותי עם קארה לבית הספר אבל אז חזרתי הביתה עם קוקיות אחרי שהבנות הרביצו לי.

-כל ילד שראה אותך עם הקוקית נתן לך איזה זפטה והראה לך כוכב.

-לא צריך להגזים! מכל ילדה כוכב, מכל ילד- כוכבית.

-העיקר שהחלמת!
-לא שורף, לא מגרד.

ולגבי המשפחה?
-אני בכלל בכור. אותו החומר כמו אחי הצעיר, אבל רק לאמצעי יש ערך תזונתי. בכל מקרה, זה טוב שיש מישהו שדואג לך.

-יש בך כעס? מה מכעיס אותך!?
-לא יודע, אני משתדל להיות שמח1
-ובכל זאת!!
ריח של תרד
איחור של רכבת
סיר עם ירוקת
חשד לעגבת
לשטוף רצפות, או לסחוב ארגזים.
אלו דברים שאותי מרגיזים

– זה לא כעס מה שאתה חווה אלא בלבול!, מה העניין?
-חני נחמיאס
– היא שאלה אותי “ומה אתה רוצה לעשות היום”
ואני השבתי לה… “אני רוצה לכתוב”
והיא שאלה אותי… “וממה תחייה?”

אני חשבתי שאם רק ארצה אוכל לטוס לי לירח, אבל אף אחד לא אמר לי תפסיק לקרוא כל כך הרבה! אתה מפנים! . אתה לא צריך להיות בלי סודות, בתחום הזה נולדת עם ספוילרים. בסוף גם תרצה חלילה לכתוב!!
השאלה היא איך לשווק את עצמי!?