בימים הקשים של הקורונה הבדידות הופכת למחלה קשה, בעיקר בקרב הדור המבוגר. השיר ‘ונשארת להמשיך לבד’, מוקדש לכל הסבתות והסבים שנותרו רחוקים מבני המשפחה שלהם. את המילים כתבתי אני (מור דיעי חנני), הביצוע הוא של סימה עמיאל. על פי השיר You let me walk alone של  מייקל שולטה.

מילים: מור דיעי חנני
שירה: סימה עמיאל דיכנה
ביצוע:  דורון שלום

ונשארת להמשיך לבד\ מור דיעי חנני

לא התחנת! אוכל רק חסה!
מספרים בעננים…
אני זוכרת, סרגתי סוודר,
כשהכנת שיעורים.

שאלת: “איך עושים כפולות של עשר?!
סבתא נו סיפור, תקראי לי ספר!”
את האגדות סיפרתי בטעמים.

גרנו בית מול בית,
חצר אחת, בין רחוב תמר ואטד,
אחד מנכדיי,
האושר של חיי
וגם כשגדלת, אתה נזכר,
זה רק אותו רחוב תמר.
…ושתק רחוב אטד,
כי נשארת להמשיך לבד.

אתמול ראיתי, אותך וסבא,
כשחיפשתם אלבומים.
וקצת שאלת, בלב האם עוד…
גם אנחנו חברים?.

ו – “למה לא למדתי ועבדתי?”
דאגת שבסוף אולי פחדתי,
אל תדאג יא אלבי סבתות לא מפחדות.

גרנו בית מול בית, חצר אחת,
בין רחוב תמר, לרחוב אטד.
אחד מנכדיי,
האושר של חיי.
וגם כשגדלת, אתה נזכר,
זה רק אותו רחוב תמר.
…ושתק רחוב אטד,
כי נשארת להמשיך לבד.

גרנו בית מול בית, חצר אחת,
בין רחוב תמר לרחוב אטד,.
אחד מנכדיי,
האושר של חיי.
וגם כשגדלת, אתה נזכר,
זה רק אותו רחוב תמר.
… כי שתק רחוב אטד,
התעייפתי אז תמשיך לבד.

השיר המקורי של מייקל שולטה.