לאונרד כהן או גנגאם סטייל? חנה גונן או ז’ול ורן. לאריאלה גולדמינץ (מחברת רב המכר: ‘ככל שיתיר הזמן’) הדמיון הוא הגבול התחתון.

 

 

 

איזה ספר הכי אהבת כילדה?

בילדותי אהבתי ספרים באמצעותם יכולתי להפליג למקומות רחוקים ומעניינים. סדרת “ילדי העולם” למשל (שלאחרונה היתה לה סדרה בזכות סרטי דבורית שרגל המבוססים עליהם). אפשר היה אפילו להקיף את כל העולם עם ז’ול וורן. היום אני מנסה להגיע פיסית לאותם מחוזות-נפש של ילדותי.

 

 

 

האם יש ספר ששינה את חייך?

ספרה של יהודית הנדל, “הכוח האחר”. מפגש ז’אנרים – ביוגרפיה פוגשת בידיון, ספרות פוגשת ציור. הספר אולי לא גרם שינוי בחיי, אך תרם, בדרך שאפילו אינני יכולה להסבירה לתנופת כתיבה אצלי. הספרים של ילדותי שינו אותי בכך שלמדתי, בתקופה שעוד לא היו אינטרנט או טלוויזיה שקיים עולם שלם ומרתק שם בחוץ ועוררו סקרנות שמתקיימת עד היום.

 

 

 

לאיזו שפה היית רוצה שיתרגמן את ‘ככל שיתיר הזמן’ חוץ מאנגלית?

אחד המקומות האחרונים בהם ביקרתי היה דרום קוריאה. התאהבתי במדינה הזאת. אז, לשאלתך – לקוריאנית. אבל שפות בכלל מעניינות אותי, אז לא הייתי מתנגדת לשום שפה שהיא. כמובן.

 

לא רק אריאלה חולמת על קוריאה. גם ביפאן יש עשרות אלפי אנשים שחולמים על קוריאה. הצפונית

 

על איזו דמות היסטורית היית מוכנה לכתוב ביוגרפיה?

אם הייתי כותבת ביוגרפיה, הייתי מעדיפה לעשות זאת דווקא על אדם “פשוט”. לא איזו דמות הירואית, גדולה מהחיים. הייתי מנסה להעביר דווקא את החיים האלה שלו או שלה דרך הפריזמה הספרותית. זה יכול היה אפילו להיות בן משפחה שלי, שחי אי-אז במזרח אירופה. הייתי לומדת עוד כמה דברים על שורשי המשפחה.

 

 

 

 

אם היית יכולה לבחור בשיר שיהיה הפסקול של ‘ככל שיתיר הזמן’, באיזה שיר היית בוחרת?

הייתי בוחרת לספר את פס הקול של שירו של ליאונרד כהן “הללויה”. קודם כל, מפני שזה שיר שאני מאוד אוהבת. אבל גם בגלל שהספר, עם כל הכאב שבו, הוא גם שיר הלל לחיים. וגם שיר נוסף, המבוסס על תהילים קכ”א. מילים הנאמרות על ידי מי שמבקש שיתיר לו הזמן, מבקש להישרד.

 

 

עם איזו דמות ספרותית היית רוצה לצאת לארוחת ערב ולמה?

אולי עם חנה גונן, מתוך ספרו של עמוס עוז, “מיכאל שלי”. דמות אניגמטית שהייתי נהנית לדובב אותה

 

 

.

מה צורת הקריאה המועדפת עלייך?: קינדל, ספר קולי, ספר על נייר?

צורת הקריאה המועדפת עלי היא בספר נייר. לזה אין מבחינתי תחליף. לפחות כרגע.

 

 

יש לך ספר ביכורים ישראלי להמליץ עליו?

ממליצה בחום על ספר הביכורים של סמדר שטינברג “שבע דרכים לאיבוד”. כותבת חכמה, חדת עין ומרתקת.