חייה ומותה של הדמות הריאליסטית
פרטים ביוגרפים: דמות ריאליטסית במקרים רבים הינה דמות שניתן לשחזר מאופן סיפורה והצגתה פרטים ביוגרפים רבים- העיר ממנה הגיעה, המשפחה שחייתה בה, הספרים שקראה, הלימודים
פרטים ביוגרפים: דמות ריאליטסית במקרים רבים הינה דמות שניתן לשחזר מאופן סיפורה והצגתה פרטים ביוגרפים רבים- העיר ממנה הגיעה, המשפחה שחייתה בה, הספרים שקראה, הלימודים
רבות נכתב על משבר הרוח. אבל המשבר הזה הוא כנראה המשבר העמוק ביותר שיכל לפקוד את החיים המקצועיים העתידיים שלי. לא. אני לא רואה את
דמות הקיצוני הנבער בתרבות הישראלית בישראל שודר מערכון בתוכנית “ניקוי ראש” המגלם גרסה ישראלית לארצ’י בנקר בגילומו של טוביה צפיר בשנות התשעים עלתה לשידור
מעטים הם המחזות העוסקים ביחסים רומנטיים בין יהודים לערביים. מלבד ‘משפחת ישראלי’ של בועז גאון ניתן לציין כמובן את הפלסטינאית המציג בין היתר את סיפור
מחזות רבים בישראל כאמור מתעסקים בשסע הבין עדתי ובשד העדתי. המחזה הידוע ביותר והמזוהה ביותר עם המאבק הוא כמובן המחזה ‘קזבלן’ אשר מציג דמות סטריאוטיפית
על ההיסטריה הישראלית בכל הנוגע לדיור אפשר לקשר ליאיר גרבוז שכתב- “הבית הוא השקעתנו ואנחנו שקועים בו. הבית הוא משכננו ולכן הוא ממושכן. הבית
מאז שנת 2002 אני צופה בקדמי אירוויזיון שונים של מדינות נידחות. בשנים הראשונות (עד שנת 2006) היה מדובר בדרך היחידה שהיתה לי, טרם עידן היוטיוב,
שנות הארבעים והחמישים שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מאופיינים בתור ‘תקופת הדחיקה של השואה בתודעה הישראלית’. השואה באותם השנים נתפסה כמרכיב
בלדה אוונגארד אלבנית, רוק כבד סלובקי , גברת מגונדרת מבולגריה ולהקת בובושקות ממחוז רוסי נידח- אירוויזיון 2012 מחזיר לא מעט מדינות לשפות המקור, משכך
חבלי הקליטה המסובכים של המזרחיים מתאורים בצורה מעוררת השתאות בראיון שנערך עם סמי מיכאל בספר השיחות שלו עם רוביק רוזנטל “בדומה לניצולי שואה שלא
פרטים ביוגרפים: דמות ריאליטסית במקרים רבים הינה דמות שניתן לשחזר מאופן סיפורה והצגתה פרטים ביוגרפים רבים- העיר ממנה הגיעה, המשפחה שחייתה בה, הספרים שקראה, הלימודים
רבות נכתב על משבר הרוח. אבל המשבר הזה הוא כנראה המשבר העמוק ביותר שיכל לפקוד את החיים המקצועיים העתידיים שלי. לא. אני לא רואה את
דמות הקיצוני הנבער בתרבות הישראלית בישראל שודר מערכון בתוכנית “ניקוי ראש” המגלם גרסה ישראלית לארצ’י בנקר בגילומו של טוביה צפיר בשנות התשעים עלתה לשידור
מעטים הם המחזות העוסקים ביחסים רומנטיים בין יהודים לערביים. מלבד ‘משפחת ישראלי’ של בועז גאון ניתן לציין כמובן את הפלסטינאית המציג בין היתר את סיפור
מחזות רבים בישראל כאמור מתעסקים בשסע הבין עדתי ובשד העדתי. המחזה הידוע ביותר והמזוהה ביותר עם המאבק הוא כמובן המחזה ‘קזבלן’ אשר מציג דמות סטריאוטיפית
על ההיסטריה הישראלית בכל הנוגע לדיור אפשר לקשר ליאיר גרבוז שכתב- “הבית הוא השקעתנו ואנחנו שקועים בו. הבית הוא משכננו ולכן הוא ממושכן. הבית
מאז שנת 2002 אני צופה בקדמי אירוויזיון שונים של מדינות נידחות. בשנים הראשונות (עד שנת 2006) היה מדובר בדרך היחידה שהיתה לי, טרם עידן היוטיוב,
שנות הארבעים והחמישים שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל מאופיינים בתור ‘תקופת הדחיקה של השואה בתודעה הישראלית’. השואה באותם השנים נתפסה כמרכיב
בלדה אוונגארד אלבנית, רוק כבד סלובקי , גברת מגונדרת מבולגריה ולהקת בובושקות ממחוז רוסי נידח- אירוויזיון 2012 מחזיר לא מעט מדינות לשפות המקור, משכך
חבלי הקליטה המסובכים של המזרחיים מתאורים בצורה מעוררת השתאות בראיון שנערך עם סמי מיכאל בספר השיחות שלו עם רוביק רוזנטל “בדומה לניצולי שואה שלא