הילדים של שנות השמונים\  מור דיעי חנני

אנחנו ילודותיים כי נולדנו בשנות השמונים.

נולדנו בימים של  תחילת אינתיפדה, לזריקות אטרופין.

הייתן נשים  עם חותלות, שנישאו לגברים משופמים,

קניתם דירות בקלות, בלי בגרות, והייתם הורים מסורים.

וכשהריתם אותנו באהבה, מתישהו בשנות השמונים,

ניסיתם למלא בכיסכם את מה, שהאינפלציה סיחררה.

כשגדלנו הייתה הארץ שרויה בפיגועים,

מזל שתמיד על מרקע הטלוויזיה ניחמתם-  ערוץ הילדים.

כשב-‘ששטוס’ בירכו המנחים- את הכיתות הזוכות,

אמרו הילדים האלה גאונים, אוטומט לדקוטורט!

וביוטיוב פניכם השמחות מוכיחות, שדיברתם מכל הלב,

וגם אנחנו האמנו שכל כך פשוט להפוך אויב לאוהב.

הבטחתם תלמד, תתמיד תשקיע,

הבטחתם תקרא- תצליח.

הבטחתם מימוש, הגשמה,

הכל זה רק עניין של אמונה.

הבטחתם תקווה!

אנחנו ילודתיים כי נולדנו, בשנות השמונים.

היום או שהולכים לעבוד בהייטק, או ללעוס אבנים.

בקרוב כבר יוכלו לתכנת אהבה, רק בסטורי יודעים לבכות

–       גם אנחנו גברים

–       וכן קצת נשיים.

ואנחנו חוסכים לתינוקות.

‘כי אם לא נוותר, ונשאף ליותר, אז נגשים מיליון חלומות,

כשהיינו קטנים לא אמרתם, לפעמים, צריך להרפות’.

אם הגזמנו, אז מה הסימן?, כי נמאס לנסות לייצר דיאלוג!

כי מי שלא  עושה איזה אקזיט  היום, צריך לראות פסיכולוג.

  כבר לא חולמים על יונה ולא על בית,

הממשלה בעצמה וולגארית

תודה שביקשתם לנסות,

לא ידעתם שיהיו השלכות,

 הבטחתם תקווה!.  

ביצוע: פז פרל,דניאל חמלניק, ניסנה מולוק,  שיר אלוני, לי ברק, מור דיעי חנני

מילים: שמואל הספרי

לחן: אורי וידיסלבסקי

לפניות בנושא שירים מקוריים או תרגומים-

מור דיעי חנני [email protected]