שדים ומלאכים, גן עדן וגיהנום, ואהבה אחת שתשלוט בכולם. רומן הביכורים של אוהד עוזיאל לא ישאיר את החוטאים אדישים.
המיתולוגיה היהודית שופעת סיפורים מוזרים ומשונים. החל בשדה לילית ועד הרקיעים השמימיים ויצורי הגיהנום תיאמת ורהב. אותה המיתולוגיה נוכחת בספרות הישראלית לא מעט. בין אם מדובר בשהרה בלאו עם ‘יצר לב האדמה’, אסף אשרי עם סימנטוב, ומדרש לילית של יהודה איגוס.
בשנים האחרונות, ככל הנראה בהשפעת סיפורי האימים וחגיגות ההאלווין האמריקאיות, גם אנחנו בלבנט רוצים ערפדים, שדים, אש וגופרית ותמרות עשן.
אחת היצירות המעניינות שנתקלתי בהן בשנים האחרונות היא הספר ‘תל אביב גן עדן גיהנום’ מאת אוהד עוזיאל. רומן ביכורים עם ניחוח של ספר פולחן. קרנבל גיהנומי מהגיהנום עצמו. חומר גלם לסיוטים קסומים או לחלומות וורודים (תלוי בכמה מצפון חוננתם).
הרומן המרתק תפס אותי מהרגע הראשון בעיקר הנופך התאטרלי של תיאורי העולם הבא: הבירוקרטיה המסועפת של העולם הבא. הפקידות בגן העדן, ההסבה לעבודה כשד בגיהנום. תיאור השדים כחסרי גוף ובעלי גופים בלתי גשמיים שנראים כמו בלוקים. עבודות ‘שחורות’ של דקירת מעונים בגהנום. (למי שצפה בסדרה המצויינת Disenchantment בנטפליקס, והתמוגג מהאינקוויזיטורים המשועממים- זה בדיוק בשבילכם).
בתחילת הקריאה ניסיתי להעריך ולחשב את ההקבלות בין גן העדן לחיים על כדור הארץ, ניסיתי למצוא את העוגנים שסופרים נוהגים להשליך בפינות נסתרות של הטקסט כדי להעביר מסר לקוראים.
בחלקים שונים הייתי משוכנע בכך שהרומן מבוסס על המחזה של ז’אן פול סארטר “בדלתיים סגורות” שקבע כי ‘הגיהנום הוא הזולת’ או על ‘הקומדיה האלוהית’ של דנטה שמוריד את גיבוריו לשאול תחתית כדי לבחון מחדש את ערכי האהבה. האם אהבת אמת טומנת בתוכה פוטנציאל לגיהנום עליי אדמות?, האם תל אביב היא הפרוגטוריום (כור המצרף) בין הגיהנום לגן העדן?.
|אהבתם את ‘תל אביב גן עדן גיהנום’? , האזינו לסיפור הקצר ‘הפרוסטטה ששילמה לי את שכר הדירה’|
[wpdevart_youtube width=”1040″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]h6tlwMHZBh4[/wpdevart_youtube]
הקסם של ‘תל אביב גן עדן גיהנום’ הוא בכך הוא שמדובר ברומן קליל שמאפשר לקורא לבחור האם הוא רוצה לנסות למצוא עולמות נסתרים בעולמות הבאים, או ‘לרחף’ על פני העלילה.
הכתיבה הקצבית והעניינית של עוזיאל היא מצרך נדיר בעולם המשפטים הארוכים, התוכחות מלאות החשיבות והמסרים הדידקטיים. זה למעשה רומן שמדבר לשני קהלים בו זמנית- הקהל שיעקוב אחר הדמויות הנושאות שמות מספרים והקהל שיתייחס אליהן באגביות. הקהל שייקח את השפה כמובנת מאליה והקהל שיעצור להתמוגג מול ביטויים כמו “מחלקת הנשמות הטהורות”, “כרובה זוטרה”, “ארכימלאך” וכדומה.
אז לאיזה קהל אתם שייכים?- קוראי מלאכי השרת או קהל שדי הגיהנום?
תל אביב-גן עדן-גיהנום מאת אוהד עוזיאל, הוצאת ‘טוטם’ 2016
