ירעם נתניהו (39) מתמלא שמחה מחולם חסר, לוחץ בכוח על הדגש החזק, ומקפיד לכווץ כל דיפטונג. ישבתי לשיחה צפופה עם נתניהו בעל האתר לשוניאדה, וההסכת-פודקאסט קולולושה בשיתוף פעולה עם מט”ח.
מתי התחלת להתעניין בלשון?
בתיכון לא אהבתי את מקצוע הלשון. לאחר הצבא עבדתי במשרד הפרסום, שם הייתי רעיונאי-קופירייטר. חלק מהתפקיד כולל כתיבת טקסטים ומצאתי את עצמי נדרש לפסק אבל לא ידעתי מהם הכללים. קניתי את חוברת כללי הפיסוק של האקדמיה ללשון העברית. כיוון שלא זכרתי דבר מהתיכון, לא הבנתי מונחים שהופיעו בחוברת – מהו משפט מאוחה או משפט חיווי, מהי פסוקית לוואי זיקה מצמצמת. החלטתי להירשם לקורס “לשון ותקשורת” באוניברסיטה הפתוחה – והתאהבתי. משם קצרה הדרך ללימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת בר אילן, וכן לימודי הוראת לשון ועריכת לשון, שניהם גם כן בבר אילן.
איך היו הלימודים?
השנה הראשונה של התואר השני הייתה קשה במיוחד כי בה בעת למדתי גם עריכת לשון והוראת לשון. בכלליות – נהניתי מכל רגע, והקושי העיקרי היה בסיום התואר השני כי הבנתי שכאן מסתיימת דרך ארוכה ונעימה של חמש שנים. בדרך טעמתי כמעט מכל עולמות הלשון – לשון המקרא, לשון חכמים, לשון ימי הביניים, לשון הפיוטים, העברית החדשה ועוד. בזכות הלימודים גם הגשמתי חלום זעיר וכמוס – לדעת לנקד, והיום בין השאר אני מלמד ניקוד במכללת ליפשיץ בירושלים. אגב, בשביל לעבור את קורס הניקוד בבר אילן צריך להגיע לתשעים נקודות. יש לי חלום להמשיך לדוקטורט אבל כרגע החלום מונח בקרן זווית.
מה התפקיד המאתגר ביותר שביצעת אי פעם? גם כפרסומאי וגם כלשונאי.
בפרסום כל יצירה מאתגרת בפני עצמה. ברור שלא הרי דף מידע כמודעה בעיתון ולא הרי שניהם כפרסומת ברדיו ועל אחת כמה וכמה בטלוויזיה. בעולם הלשון יש לי אתר ובלוג – לשוניאדה.
הבלוג עוסק בכל מיני עניינים נחמדים של הלשון העברית. איני כותב מאמרים אקדמיים בלשון, אלא אני משתדל להציג את הצדדים היפים של השפה במגוון דרכים: באמצעות סרטונים משעשעים של משאל רחוב בנושאי עברית, בעזרת רשומות משעשעות כמו חידות היגיון לשוניות (נראה אתכם: “קיץ מתחיל בקו”ף ונגמר ב…?” והתשובה אינה צד”י או חורף J), באמצעות מצעד שגיאות לשון בשירים עבריים. כמו כן אני משתף בלבטים שלי כיועץ לשון, ואני גם ממליץ על ספרים מעניינים שיתרמו לעורכי לשון ולמתעניינים בלשון. כמו כן, לא מזמן הכרזתי על יום שבו הציבור מזומן לשלוח לי שאלות בלשון בוואטאספ. זה היה ניסוי מעניין ואחזור אליו בקרוב. האתגר הגדול למי שכותב בלוג הוא להתמיד וכתוב רשומה חדשה ומעניינת אחת לשבוע. בינתיים אני עומד באתגר.
איך התחלת עם ההסכת?
הייתה תקופה שרציתי לעשות משהו מעבר למה שאני עושה. התחלתי ללכת להרצאות ולקרוא ספרים כדי למצוא תשובה לשאלה שניקרה בי – “איך יודעים מה רוצים לעשות כשלא יודעים מה רוצים”. התגלגלתי לסֵפר של ליאור פרנקל, “אני רוצה הכל”, ומשם התוודעתי לעשייה הענפה שלו: גם בלוג, גם הסכת ועוד. ההשראה להקים אתר ולכתוב בלוג ולשדר הסכת וגם לפתוח קבוצת פייסבוק למשרות בעריכת לשון – כל אלה הגיעו ממנו. ההסכת, שמוקלט במט”ח, די חדש. אחת לחודש אני מעלה פרק חדש, ועד כה עלו ארבעה פרקים: פרק שעוסק בגילוי שקרנים רק לפי העברית שלהם, פרק שעוסק בלשון הפרסום וכיצד מגייסים את העברית כדי להוציא מאיתנו כסף, פרק שעוסק בסלנג – האם הוא שיק או שוק, ופרק שבו ראיינתי את מי שאחראי מטעם משרד החינוך על הדור הבא של דוברי העברית, זה שקובעי את המדיניות בלימודי הלשון ומה ייבחנו לבגרות. בקרוב יעלה פרק על הניקוד – מי רוצה לבטל חלק מהסימנים ולפשט את המערכת הזו, והאם אנחנו היהודים המצאנו את רעיון הניקוד.
איך מתחבר עולם הפרסום לעולם הלשונאות?
אני אוהב יצירתיות ואני מנסה לשלב יצירתיות גם בנושא שלכאורה נשמע משמים כמו לשון. הנקודה היא שאין באמת נושא משעמם. כל נושא מעניין, השאלה כיצד מנגישים אותו. ואני משתדל להנגיש את העברית בכל מיני דרכים – סרטונים משעשעים, מסעות פרסום בקניונים למען חיזוק מעמד העברית, הרשומות בבלוג שלי, באמצעות הסכת ובדברים שאני מפתח במטח.
|אהבתם את לשוניאדה? האזינו לסיפור הקצר ‘המורה עופרה’|
אילו היית שר החינוך מחר – מה היית עושה למען תקומת הלשון?
הייתי מראה את הצדדים היפים בלשון, כמו שאני משתדל לעשות כשאיני שר החינוך. אני רוצה שהעברית לא תהיה שנייה לאנגלית. אני רוצה שהעברית תהיה גאווה לאומית. שמי שמדבר יפה ויש לו אוצר מילים עשיר לא ייחשב לחנון אלא יהיה מודל לחיקוי.
מה התוכניות שלך לעתיד?
היום חיים כ-80 שנה בממוצע. עוד מעט אהיה בן 40, חשבתי על הדברים שעשיתי עד כה ותהיתי מה יקרה ב-40 השנים הבאות. מה תפקידי בעולם, מה עליי לעשות או מה אני אמור לעשות, איזה שינוי אני רוצה לחולל, איזה חותם – מילה דרמטית – אני רוצה להשאיר. אני עדיין מהרהר, ודלתותיי ומוחי פתוחים לרווחה למיזמים חשובים בעברית ובתחומים אחרים כמו הר הבית.