‘הרשת התרבותית’ הוא הדבר הגדול ביותר שקרה כאן בשדה ספרות המחקר בשנים האחרונות. נועה מנהיים הסירה את הגבולות המאולצים שבין אומנויות נרטיביות שונות, כלומר סרטים, מחזות, ספרים, סדרות טלוויזיה ואפילו קומיקס.
למען הגילוי הנאות אדגיש כי ביצעתי מעשה דומה בפודקאסט שלי שעלה בכאן ‘קיצור תולדות הספרות’, בו ניתחתי את אבני היסוד של הסגננות השונים: מד”ב, ספרות רוסית, ספרות ילדים, ספרות המאה העשרים, וגם פרק על העתיד של הספרות. הקריאה ב-‘רשת התרבותית’ גרמה לי לקנאת סופרים שרק הכישרון הגדול של נעה מנהיים הצליח להעמיד במקום.
יתר על כן. מכיוון שכמעט כל אספקט שנעה נגעה בו הוזכר בפודקאסט שלי, יהיה כמעט שפל מצידי להתחיל להעיר ולקשר. מי כמוני יודע כמה זה מרגיז שמעירים לי על סיפורים ש-‘ירדו בעריכה’, ולא אעשה זאת לקולגה
מצד שני, אסור לי לוותר על התפקיד שלי כמבקר ספרות ולהשחית מילים על המלצה שמסתכמת ב:תקראו. לכן, אעיר הערכה אחת על הפלאגייט הגדול ביותר של כל הזמנים- ‘הדון השקט’ של שולחוב, וגם ארחיב את הדיון הרבני לגבי כשרותה של בת הים אל עבר ה…הפסטיגל!. בשיר של הפיג’מות מפסטיגל הממלכה הקסומה הושר המשפט- “ומכרנו גם שווארמה מבשר של תנינים וסושי בתולות ים בכל הטעמים. עד שמס הכנסה ביקש את החשבונית על הצלחת הנסיכה”.
רבות וטובות נכתב על מנהיים. ‘הרשת התרבותית’ הוא יצירה כמו הסדרה צ’רנוביל- כזו שלא צריך להסביר מראש אלא לשבת מיידית עם הפרק הראשון.
אוכל, לציין ולהוסיף כי הכתיבה של מנהיים מאד מזכירה את שלומית הראבן ז”ל, באופן בו היא מניחה את כלי הדקדקנות האקדמית בצד, וצוללת למחקר רחב יריעה בפסקאות מעטות, ומחדדת רעיונות גדולים בצורה נהירה.
כאמור, הספר מצוין, ולי לא נותר אלא לשכנע את המשוכנעים, כלומר- אנשי הספרות. על כן אצטרך לבצע מעשה נועז כדי לזמן גם אנשים מתחומים אחרים ופחות הומאניים. על כן, הביקורת שלי לספר תהיה כמותית ולא איכותנית.
למה ואיך אני מתכוון לעשות את זה?: נועה נתנה לי מתנה נפלאה, את הספר בגרסה דיגיטלית (כדי שאוכל להאזין לו מתומלל מפאת הפרעות קשב).
על כן, קיבלתי לידי הזדמנות לגלות מה הנושאים החביבים על נועה מנהיים. גילוי נאות, המרחק ביני ובין מחקרים כמותיים גדול כמו המרחק מהגוורטס לביזנטיון. עם זאת, מישהו חייב להרים את הכפפה, כדי לחשוף את הספר הזה גם עבור אחיינו הסאחים.
לסיום, אני רוצה לפנות בפניה נרגשת לנעה מנהיים: זה לא המדיום, זה המסר!. גם אם אין לטורים שלך מקום בעיתון הארץ, זה לא אומר שאי אפשר לעשות ממך פרופ’ הרסגור ולהעניק לך פודקאסט!. אני מוכן להיות המודריק שלך. קחי לך זמן לחשוב, ובינתיים, תשאלי את עצמך כמה שאלות:
לקריאת
