האורחים מאת אופיר טושה גפלה
הספר ‘האורחים’ , מעבר לכל ההשוואות, והדיונים, בראש ובראשונה הוא ספר טוב. אפילו טוב מאד. הוא מדבר על בדידות, על שקיעה בשגרה ובעבודה, על הניסיון להפוך את הבלתי הגיוני למעשה שאפשר לתאר בלשון בני אדם. כשכל האנשים בעולם הופכים לנשואיי שנאתם למשך מספר ימים- פוליטיקאים קוראים ‘למצות את הדין עם האשמים’. בתי משפט מוחלים על מעשיי רצח, אנשים משתגעים או מנסים לשקוע במעין שגרה מבורכת. אנשים שנעדרים מונצחים על ידי דחלילים, ואנשים מאוהבים מוכנים לאבד את שפיותם בבקשה להתייחד שוב עם מושאיי תשוקתם ואהבתם.
שתיים מאת מיטל שרון
הרומן מספר על אהבתן של שתי נשים צעירות הנקלעות למערכת יחסים שנפרש בין שתי ערים, תל-אביב וברלין. קשה לחשוב על נשים שונות יותר: אפרת נוטה למצבי רוח, ליעל כישרון לשמוח. אפרת זקוקה לאינטימיות בלתי פוסקת, יעל שומרת על עצמאותה וזכותה להתנסות. אפרת קרובה לרגשותיה ויודעת לנסח אותן בדייקנות מהפנטת, יעל הרבה יותר קשובה לדיבור בין גוף לגוף. ביחד הן נפלאות ובלתי אפשריות, גיבורות של דרמה שיש בה יופי רב אך גם הרבה זוויות חדות, איומים ומלכודות.
צבא האלים מאת אילון לסטר ושי טובלי
רומן היסטורי המתאר את חיי הפלוגות החד מיניות ביוון העתיקה.
הרומן מתרכז במנהיגים והאוהבים פלופידס ואפמינונדס אשר רוקמים אסטרטגיה צבאית יחודית: הם אוספים מאה וחמישים זוגות נאהבים במטרה שאם אחד מהם יפול בקרב- השני ינקום את נקמתו.
אימוני לחימה בלתי שגרתיים מכשירים את זוגות הנערים האוהבים לקראת הקרב הגדול עם האויבת הנצחית, ספרטה. עירומים מול איתני הטבע, מתנסים בתרגולי אהבה יחודיים בלילות, מתגברים ללא הרף על ה’אויבים שבפנים’, מצליחים אט אט הזוגות לפתות את אלי האולימפוס להילחם לצדם. לזמן קצר בתולדות ההסטוריה האנושית זן חדש של בני-אלים מרים את ראשו בגאווה.
הצורף מאת משה סקאל
הרומן מציג מעין סאגה משפחתית מרוכזת שכל חלק בה מזיח את הקורא לעלילה אחרת ולסיפור אחר בעלי אותה הוויה- ניכור, זרות, וטשטוש גבולות. במרכז הלילה סיפורו של יהלום שעובר ידים מדי דורות וכעת נגנב על ידי צעיר סורי שהסתנן לישראל וכעת הוא מסתובב ברחובות תל אביב. זהו מעין גבעול של עלילה ממנה יוצאים עליי כותרת הפורחים במלוא הדרם.
סוד הקסם של סקאל הוא בכך שהוא הופך את הבלתי מובן מאליו למובן מאליו. הזרות, התלישות, הקוויריות, הגעגועים למקום שמעולם לא ביקרנו בו ומוטב לו היה אגדה בלבד. לביקורת המלאה->
רומן המספר על אישה באמצע חייה, אם וסבתא, אשר מתאהבת באישה אחרת דרך האינטרנט. דליה ומירהג’י גיבורת הרומן עוזבת את נישואיה ואת הבית שזה עתה גמרה לבנות עם בעלה, ועוברת באחת לעולם חד־מיני, עולם של נשים שאוהבות נשים. יש סביבה מי שחושבים שזאת אפיזודה, תמרון מסוכן של משבר שלושת־רבעי־החיים.
היינו יכולות לסוע מאת מעיין רוגל
אהבתן את ‘אשמת הכוכבים’? תמותו (טוב, לא התיאור עם הכי הרבה טאקט, אבל לפחות תתאהבו) ב- ‘היינו יכולות לנסוע’.
מדובר ברומן לסבי המגולל את סיפורן של ירדן והילה: זוג צעירות, מאוהבות, נטולות מחויבות ודאגות. עולמן מזדעזע כשהילה לוקה בסרטן. רגע לפני שהיא מרכינה ראש ומתחילה בטיפולים, היא מחליטה לחרוג מן המסלול הידוע מראש – הייסורים, טשטוש הזהות, הסיכויים הלוטים בערפל – ולחרדתם של אוהביה, וירדן בראשם, היא פורשת מהמשחק, או קובעת לו כללים חדשים.
מה צריך יותר בחיים מאשר רומן גייזי על פיראט הומו מרוקאי שמבוסס על סיפור אמיתי?.
מלבד היותו של הרומן מושך לב ומרתק בצורה בלתי רגילה, הוא מציף נדבך מרתק בהיסטוריה היהודית.
לאחרונה עלה במסדרת ‘חג המחזמר’ ‘מלך של קבצנים’ לפי ספרו של מנדל’ה מוכר ספרים על יהודי, בלן במקווה, אשר הופך בעל כורחו למנהיג חבורת פורעים יהודיים. מעין אתנחתא היסטורית מחיים של רדיפות, גירושים ופוגרמים. גם הרומן ‘תיקון אחר חצות’ של יניב איצקוביץ’ מנסה להעלות מהאוב סיפור אחר כל הגולה ועל החיים של היהודים. עם זאת אילן שיינפלד, כפועל יוצא של מלאכת קסם ספרותית, מטיל עוגן לתוך כברת היסטוריה שלא היתה כדוגמתה. סיפור מתמיה שמחייב עיבוד למסך הקטן!.
שני רומנים בלשיים מצחיקים עד דמעות וגם עצובים עד דמעות.
עודד חפר הוא אפס, אנטי גיבור, חסר פרוטה, מרחם על עצמו ושונא את עצמו. בעניין הזה הוא לא לבד, את ערבי שישי הוא מבלה בניסיונות לברר מי מחבריו לא סירב לו עדיין לצאת לבילוי. הוא מנסה להימרח על כל גבר שנראה טוב בסביבה שלו, ועסקי הבילוש… הם בכלל קריקטורה של דודה רומניה מתחבאת מאחורי השיחים עם משקפת של תאטרון.
עד כה התיאור נשמע צורמני כאילו אני משמיץ את הרומן שמתהדר בדמות ראשית גרוסטרקית ושנואה שכזו. אבל במקום הזה שגיב מניח את האנטידוט, הנוגדן. כמו שצובעים את השיער לסגול בוהק ובדרך הוא הופך לאפור צמר גפן ואז לאדום קטשופ כך גם הרומנים של שגיב מצריכים קריאת הסתגלות.
אתה אוהב אותי מאת אבנר ברנהיימר
הספר שעל פיו הוסרטה הסדרה ‘אמא ואבאז’ מספר על זוג גייז תל אביבים. אחד אוהב את החיים והשני אוהב לדבר על השואה. השניים עוברים מערכת יחסים בורגנית קווירית כפי שרובינו היינו מאחלים לעצמינו. ברנהיימר הוא אחד החלוצים בתחום הכתיבה הגאה בישראל, ובכל תסריט שהוא כותב, תסמכו עליו שישבץ דמות גאה.
הרומן החלוצי בתחום הספרות הגאה בישראל. ירון פריד שכתב גם את ‘גלויות לונדוניות’ הניח את אחת מאבני היסוד לעלילות גאות, מצחיקות בטעם חמוץ מתוק. מדהים לקרוא את הספר הזה ולראות כמה שונים היו החיים בתל אביב לפני פחות משמונה עשרה שנים!.
זיו כהן- קומה רביעית בלי מעלית
זיו כהן הוא חלוץ בתחום הספרות הגאה בישראל. הוצאה ‘סלע’ ירשה את מקומה של הוצאת ‘שופרא’, וכעת היא מקדמת ספרות גאה.
נתיב מויאל, ילד טוב דימונה – זה מה שהוא מעדיף לחשוב על עצמו בכל מקרה – אורז את עצמו לעיר הגדולה – תל אביב, ברור – בגיל 23. הוא מלא יצרים, הורמונים, קצת אמביציה ורצון עז לטרוף את החיים. שום דבר לא מכין אותו למציאות האמיתית: חורבות שכורות במחירים של מגדלי יוקרה, חיי לילה סוערים שעולים ביוקר גם מבחינה רגשית, פלצנות מקומית שלא יודעת גבולות, בעלי דירות שלא יודעים שובע, עבודות מזדמנות שמוציאות את החשק לקום בבוקר, חברים שאינם חדלים להפתיע, הורים שרק רוצים שיחזור כבר הביתה ונשים מתוחכמות שעושות לו את המוות
ומה איתי?
תרשמו לעצמכם ביומנים- בשבוע הספר של 2020 הרומן הקווירי ‘קהים’ יגיע לדוכנים ויגדיר מחדש את הספרות הגאה בישראל. אפילו יש כבר פרק ראשון מוקלט!
