משחק הדיונון- ביקורת הדמויות- מטושקה
קבלו את המרגלת הפולניה, האישה שסידרה לכם צפייה ישירה בעדות המחרידה מאחורי הדמויות והשחקנים של הגרסה הבלתי ידועה של פולין.
במהלך העדות הדודה תגלה לכם למה קוריאנים צובעים את השיער לאדום, איך קוראים לזקן הפולני, למה הסוף של משחק הדיונון לא חשוב וכמה דמויות צריך לחרב כדי להשיג קטרזיס? . מאין השיגו אדריכל או פרופ’ ל
הנדסה.
אחרי הסיקורים הנבחרים של הערוצים @WatchMojo Israel או @שובר מסך מגיעה העדות של ניצולת דג מלוח מפולניה
ובסוף הזוכה של משחקי הדיונון בפולניה לקח את הכסף וקנה לעצמו נציגות באירוויזיון….
שלום אני מטושקה פנדמיק. ניצולת משחק הדיונון בגרסה הפולנית בשנת (אושם ג’שם אושם…) נו… לא היו לנו לוחות שנה בפולניה. רק מגיפות וברידג’.
הסדרה משחק הדיונון מזכירה לרבים את הבריחה מסוביבור, ולצערי הרב הם צודקים.
אני שהשתתפתי במשחק הדיונון ורסיה פולסקה, התחבאתי בערימת הגופות, לא הלכתי כצאן לפאסט פוד!.
מרדתי, נמלטתי והצטרפתי לפרטיזנים שהיו שחקנים במשחק, כדי למסור את עדותי. כבל עם ונטפליקס בסגנון
דולבי אטמוס.
ראשית. גיוס דמויות עבור משחק הדיונון הפולני
בפולניה לא אוהבים לשחק. לא פונים לזרים במטרו, אבל כן נותנים להם שטוזות.
על כן מנהלי המשחק נהגו בשיטה המקובלת כדי להשיג דמויות חדשות למשחק הדיונין הפולני!. עשו לאנשים פססס והציעו להם ויזה למערב.
רוב האנשים לקחו את כרטיס הביקור ומיד נמהרו, נחפזו, אצו רצו לשלוח טלגרמה. הקוד הסודי היה- ‘אני מעוניין לקבל חינוך מחדש על יתרונות הקומוניזם’. לאיש מהצנזורים של משרד הטלגרף לא היה חשש לחשד שמשהו כאן אינו כשורה.
וכך כל המועמדים התאספו בשעה היעודה באומשלגפלץ.
כאן עליי לציין שלא היו לנו לא היו פסילטיז בטרנספורט כמו שהיו לדמויות גרסה הקוראינית של משחק הדיונון. ניסו למנוע מאיתנו צפייה ישירה בפיתולי הדרך כשלגופינו רק אזיקונים ופלנלית .
באותם הימים טרם חשבו על עוגיות בצורות או על משיכת חבל, גולות או רצפה מזכוכית יותר מדי פסיליטיז בשביל לקיים את משחק הדיונון ברחבי פולניה הקומוניסטית.
העמידו אותנו מול מיידלע ענקית כזו שמישהו אכל לה מהדג מלוח. רק מהמבט שלה אנשים מתו בהתנדבות.
היה לנו גם טוק טוק מי אני ומה שמי. בגיליוטינה.
בין המשחקים ניסו לסכסך ביננו, ונתנו לכל אחד חתיכת כרוב כבוש וחצי פרוסת לחם. כבר הרבה יותר טוב מהתפריט המועדן והכחוש שסידר לנו החבר סטאלין. שחקנים באותה תקופה לא חלמו על נטפליקס. רק על צפייה ישירה בארוחה חמה!.
באותה התחרות שיחקנו עם דוקים, ומי שהפסיד- הדוקים שיחקו בו.
אבן נייר ומספרים עם אבן, נייר ומספריים.
לבסוף חשבתי ששרדתי במסתור כששיחקתי מחבואים. חשבתי שאני מתוחכמת, אבל באותו המשחק- מי שהתגלה שרד ובכל השאר שלחו זרם חשמלי.
למזלי לבשתי פוש אפ ונמלטתי כשהעמדתי פני מתה בערימת הגביות רגע לפני ששפכו אותנו לנהר.
כן, נהר. אני יודעת מה אתם חושבים, אבל כשהצבא האדום גירש את כוחות הנאצים לא היה נותר אדם אחד ברחבי הגנרל גוברנמט שידע איך להפוך אנשים לאפר. הם נאלצו לחזור להשתמש בשיטות של הפוגרומים.
הצטרפתי לפרטיזנים שהיו בעברכם שחקנים ודמויות ממשחק הדיונון הפולני, ווחיכינו לכוחות של בעלות הברית, עד שלפתע אמרתי.
חבריה, אין יותר בעלות הברית, אפשר לשחות עד לגדנסק, וכך שרדתי כדי לספר.
כעבור שנים גיליתי את אחד המשתתפים בתחרות מייצג את פולניה באירוויזיון 2003.
אף אחד בארץ לא זוכר אותו כי זו היתה השנה של ליאור נרקיס.
כבר באותו היום ידעתי שסופה של האמת להתגלות ומיד התחלתי לגשש אחר השפילברג שלי. כעבוד חמש שנים איתרתי את חברי מנוער וואנג דונג-היוק שהחליט לחשוף את האמת.
הוא מאד רצה שהסיפור יהיה אותנטי ויתרחש בפולניה, אבל כידוע, הוא לא הצליח לעניין אף חברת הפקה.
הוא בא אליי ואמר לי ‘מטושקה’, משחק הדיונון של פולניה לא עובד. אולי יש לך רעיון אחר לסרט?.
נתתי לו רעיון גולמי, לספר על הגרושים שלי, קראנו לסרט ‘הפרזיטי
כעבור שנים הגוזל שלי פרס כנפיים, ומכר את הסדרה לנטפליקס.
ומה לגבי משחק הדיונון של פולניה?
אולי שמישהו יפתור קודם את משחקי הכס של נשיא בילרוסיה?.