הוא נווד, אלכוהליסט לשעבר, ותמיד עונה על השאלות הנכונות שמעולם לא חשבו לשאול אותו. קבלו את מבחן התולעת עם תה!
.
מה אנחנו לא יודעים עלייך?
מה אתם לא יודעים עליי? איני יודע בעצמי. מה אתם כן יודעים עליי? כל הרעיון בכתיבה אנונימית הוא שיידעו כמה שפחות. אוכל לספר שהייתי שתיין במשך מספר שנים קשות, והייתי זקוק לכוח רצון רב כדי להיגמל מההרגל המגונה, אחד שלתוכו אני יכול למעוד אם איני נזהר. איני חושב שזו עובדה ידועה מאוד, וגם לא אחת שבה אני גאה במיוחד.
מה הפזרנות הגדולה ביותר שלך?
אני רוצה לומר שהיא בזמן – תמיד אני מניח שיש יותר ממנו מכפי שבאמת יש. אני יוצא מאוחר למקומות ומגיע אליהם מאוחר, אני נזכר באיחור למר לאנשים מה אני מרגיש, אני משקיע שעות רבות מדי בשורה אחת כשאני בדדליין להשלים ספר. אולם אם השאלה היא על מה אני מוציא הכי הרבה כסף, אז התשובה כנראה תהא: על מסעות. על שהות במקומות חדשים, על הנסיעות אליהם, על מזונות שלא טעמתי ומראות שלא ראיתי.
|אהבתם את הראיון עם תה? , האזינו לסיפור הקצר ‘תחרות ריצה’ |
האם יש לך מנוי לספריה?
עד כמה שידוע לי, היום אין צורך במנוי כדי לשאול ספרים מספרייה. לי באופן אישי אין מנוי. בעיקר משום שאני נווד, ולכן אין ספרייה אחת שנמצאת קרובה אליי. אולם בפעם האחרונה שבה היה לי בית, היה לי גם מנוי.
מה אתה מעדיף? עלילה או דמויות?
. אני חושב שהשאלה היותר נכונה לשאול היא – מה יותר מעניין אותך לכתוב? דמות יכולה להיות סיפור בפני עצמה, ועלילה טובה, או רעיון טוב, יכולים לעמוד גם בלי דמות מאוד חזקה. לדוגמא, בספרי מדע בדיוני, תכופות קורה שהדמויות עצמן לא מאוד חזקות, אבל הרעיון מעניין דיו כדי לכתוב עליו סיפור. אך אם אנו דנים בטעמי האישי, אני מעדיף היום כתיבה של דמויות טובות. דמות יכולה להתבונן בבית ישן שבו גרה, ולטוות אלף רגעים המתלכדים לכדי סיפור, כשהעלילה כשלעצמה עשויה להישמע משעממת או נדושה, אך הדמות תהפוך אותה למרתקת.
מה גם שאני חושב שלאנשים יש נטייה לזכור דמויות גדולות. ניתן לראות זאת בויכוחים בין קוראים אדוקים. הם לא מעריצים עלילה, אלא דמות מסוימת, אהובה.
מי ישחק אותך בסרט על חייך?
. מי ישחק את תה! הא! שני סימני קריאה הוצאת ממני. אני בספק שיהיה אי פעם סרט על חיי. ואם כן, השחקנים הרלוונטיים כבר לא יהיו בין החיים. ובכל זאת, אם תבקש ממני לבחור, הייתי רוצה את אריק באנה לשחק את דמותי. אני חושב שהוא היה יכול להיות תה מוצלח. נאה ונוגה, מהורהר אך כריזמטי. הייתי רוצה להיות תה כזה בעצמי.
מה יהיה שיר הנושא לסרט על חייך?
Runaway by the National – כבר כך הוא מלווה את חיי, אז מדוע לא גם את הסרט.
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]R8Hyf3kMf0[/wpdevart_youtube]
על איזה ספר ישראלי אתה ממליץ?
… אני חושב שנהניתי במיוחד מ”אשה בורחת מבשורה” של דוד גרוסמן. אבל אם נבחר דוווקא בסופר צעיר ומבטיח בעיניי, אז אני חושב ש”חוף הים של ירושלים” של עידו גפן מראה פוטנציאל לעתיד לבוא. ואולי יותר משני אלה, לחובבי קטעים קצרים, אוכל להמליץ על הספר “שולחן שולחן שולחן שולחן” מאת נועה סיוון. קצרצר, אבל מקסים מאוד ומותיר טעם נעים על הלשון.
