מדינות ענן? דיקטטורה טכנולוגית? תעודות יושר בחסות אייר-בי-אנד-בי?- רועי צזנה יצא ב-‘השולטים בעתיד’ לנבא מה צופן לנו העתיד, ולמה אנחנו עלולים להפסיד מההתפחות הטכנולוגית האדירה של ימינו.
השולטים בעתיד: לפני שנה העלתי ביקורת חיובית מאד על ספרו של רועי יוזביץ’: ‘מהפכת ההשכלה’. ספר אשר עוסק, כזכור, באופן בו בני אדם יכולים להרוויח ידע של דוקטורט מבלי לבזבז כסף או שנות מחקר רבות. לפי יוזביץ’, כבר עכשיו כל אדם יכול להפוך להיות עורך וידאו מקצועי, בונה רהיטים מקצועי ואף כותב תוכנות מקצועי- והכל דרך הרשת. לעומת רועי יוזביץ’, רועי צזנה בספר ‘השולטים בעתיד’ מסתכל על העתיד הקרוב, ומעכיר את השמחה.
כאשר צזנה מדבר על הון-שלטון, טכנולוגי ותקווה הוא למעשה מדבר על לוויתנים, כרישים וסרדינים. לפי דבריו: האנושות נעה קדימה בקצב כזה שחוקי המשחק הפוליטיים משתנים. בעבר היה הלוויתן (השלטון), מתחתיו הוכפפו הכרישים (העסקים) ותחתיהם הסרדינים (האזרחים).
כיום יחסי הכוחות משתנים מכיוון שהשינויים החברתיים הגדולים מונעים על ידי כרישים- פייסבוק וגוגל, ובעצם כך משאירים את השליטים (הלוויתנים) בצד. חברות כמו UBER, מעודדות אזרחים לצאת נגד חוקי המדינות אליהם הם משתייכם, ולהסיע נוסעים ללא אישור. החברה משלמת את הקנסות של הנהגים, מתוך ידיעה כי מוטב לשלם את הקנסות הקטנים עבור הרווח הגדול.
גם בענייני ממשל וסדר חברתי יש לצזנה זווית ראיה מיוחדת: משפטי השדה האינטרנטיים אומנם יכולים להרוס את חייו של אדם במחי מקש. אך מצד שני האינטרנט עיל בהבאה לדין של מפרי סדר, כמו למשל משפחת השוקולד מהטיסה לבולגריה, אשר נשפטו בכיכר הפייסבוק.
כאשר צזנה מדבר ב- השולטים בעתיד על ‘עירוב הגורמים’ הוא מתייחס לכוח הצרכני להתאגד תחת מטריות הרשתות החברתיות, ומצד שני- האופן בו גורמים כמו אייר בי אנד בי למשל, יצרו רשת של אנשים מכל העולם שסומכים על מארחיהם ועל אורחיהם. הדבר הפך מוצלח כל כך עד כי חוות הדעת שאנשים הרוויחו בשימוש באתר, תקפות לשוכרי דירות אשר מבקשים להציג תעודת יושר!.
אם הכל וורוד כל כך, מה הבעיה?: הצרות מתחילות כאשר אנחנו מתוודעים לנכונות של חברות הענק לוותר על שירותיהם של עובדים: אובר הודיעה כי בעתיד כל הנהגים יהיו רכבים אוטונומיים. מקצועות רבים כבר הולכים ונעלמים תחת טכנולוגיות של בינה מלאכותית אשר נעשות יעילות מבני אדם. כאשר יובל נח הררי כתב את ‘ההיסטוריה של המחר’, לפני מספר שנים, הוא הסתייג וטען כי בינה מלאכותית איפשרה למחשבים להלחין יצירות מוזיקליות, לכתוב שירי הייקו ולהעריך נתונים במידה כסה, אך טרם נמצא, בינתיים, המחשב שיוכל לענות על שאלות היגיון המבוססות לוגיקה. בספרו של רועי צזנה כבר הוזכר המחשב ‘ווטסון’ שיודע לענות על שאלות מתחכמות בסגנון ג’פרדי.
הנושא האחרון שמעלה צזנה באופן שגורם לתהיות בקול רם באשר לעתיד, הוא עתיד ‘מדינות הענן’, מדינות אשר יגבו מיסים, יבטיחו שירותי בריאות, הגנה ומשפט וכל זאת ללא טריטוריה פיזית.
נשמע מדע בדיוני?- יש מדינה כזו כבר- אסטוניה. הרסיס הפוסט קומוניסטי מנוהל היום בצורה כזו כי אין שום להגיע לקלפיות כדי להצביע, ולא צריך לבקר במדינה כדי לרשום בה עסק. האם בעתיד אנשים מכל העולם יוכלו להתאזרח באסטוניה מבלי לגור בה?, כנראה שכן. למה זה משפיע עלינו?- כי אין שום מניע שכל אחד מאיתנו יפתח מדינה כזו ואנשים יוכלו להתאגד תחת ‘מדינת הטבעונית’ ‘מדינת הגייז’ או ‘מדינת היהודים האורתודוקסים’. מדינות שיאפשרו לנו את כל השירותים האפשריים, ביטוחים ופנסיה. אך עם זאת, בעקבות יכולות הניטור של האינטרנט אחרי כל צעד שלנו, אנחנו עלולים למצוא את עצמינו מואשמים על כך שנצפינו אוכלים המבורגר במקדונלדס, הרישומים האוטומטיים יבחינו כי לא ביקרנו בבית הכנסת, דבר שיביא אותנו למשפט אוטומטי על ידי אלגוריתם עצום מימדים.
אז האם כולנו עומדים בפני אבדון? כנראה. צריך לסיים את החדש של יובל נח הררי כדי להחליט.
להאזנה ל-השולטים בעתיד, רועי צזנה – iCast
