לא לעבוד חינם, כמה עצות מתוך הספר:  Real Artists Don’t Starve : Timeless Strategies for Thriving in the New Creative Age

לאחרונה קראתי את הספר של ג’ף ג’ונס על צמיחה בעולם החדש. המקום הזה שבו אנשים עובדים ומשקיעים בשביל הזדמנות (ולא בעבור שכר), בשביל להתפרסם (ולא בעבור שכר), בשביל להשתפשף (ולא בעבור שכר).

בעולם ההייטק הפתרון די פשוט. אם העבודה לא מתאימה במאה אחוז לרקע שלך אתה תיקרא ‘ג’וניור’ ותרוויח חצי סכום. אם אתה מתחום מדעי הרוח, אתה ממילא נמצא בתחתית שרשרת המזון החברתית.

לפי ג’ונס העניין לא חייב להיות כך. אמנים מצליחים לעתים קרובות על ידי הצטרפות לסצנה וטיפוח משתפי פעולה ופטרונים. אמן שמצליח מנהל אינטראקציה עם הקהל.

בספר ‘אמנים אמיתיים לא רעבים ללחם’ גונ’ס קובע שהרנסנס החדש נמצא כאן, עם אמנים שיש להם מגוון רחב של מיומנויות . עם זאת, הרעה החולה היא העבודה חינם.

מה השווי שלך?

הסופר סטיבן פרספילד  הצהיר כי “אתה הופך להיות אמן ברגע שאתה מתחיל להגיד שאתה אמן. אז, אתה יכול להתחיל להדפיס את כרטיסי ביקור שאומרים שאתה צייר, סופר או גרפיקה – וודא שאתה תשלום בהתאם”.

העניין הוא שאומנת היא לא הכל, גם בתחום הזה. רעה חולה נוספת קשורה לזכויות יוצרים. אין ספור אמנים חתמו על עסקאות כאשר הם רק התחילו כי ויתר הבעלות על האמנות שלהם עבור סכום חד פעמי של כסף – והם כמעט תמיד התחרטו על כך.

למרבה המזל, היוצר של החבובות ג’ים הנסון לא עשה את הטעות הזאת. כאשר הוא היה רק ​​התחיל, חברת מזון לכלבים בשם פורינה  הציע לו 10,000 $ עבור זכויות עבור הבובה של רולף. הסוכנת שלו חשבה שזה היה הרבה, אבל הנסון דחה אותה בחוכמה. אם הוא לא היה עושה זאת, הוא לא היה יכול להשתמש ברוולף כדמות אהובה כאשר הוא השיק את תוכנית הטלוויזיה “החבובות” כעבור שנים.

השורה התחתונה היא, אם אתה רוצה שאחרים יכבדו אותך, אתה צריך לקחת בעלות תמיד לגבות כסף. בדרך זו, אתה יכול לקחת חלק ברנסנס החדש.