הסופר ירון פריד לעולם לא ידרוך בסניף של פריימארק. אלא אם כן יהיה שם חתול חמוד.
מה אנחנו לא יודעים עלייך?
הגזמת, מה אתם כן יודעים עליי? מה אנחנו יודעים בכלל על מישהו? אני טיפוס מתמכר, וזה נורא. רוב חיי הייתי מכור בעיקר לשוקו בשקית (באמת, אנשים הביאו לי במיוחד מהארץ בשנים שחייתי בחו”ל), תקופה מסוימת הייתי מכור לאופרת הרוק “מאמי” בצוותא, עם מזי כהן, ברמות מביכות של לבוא לכל הופעה ולשיר את כל המילים ביחד עם השחקנים (לא מקנא בהם), ובזמן האחרון אני מכור לסרטוני חתלתולים בפייסבוק, שזה הכי פדיחה בעולם, אבל הם כל כך חמודים!
מה היתה הסצנה שהכי התקשת לכתוב?
אני מתקשה – ושונא – לכתוב, לקרוא ולתרגם סצינות בספרים שבהן הגיבורים עושים יותר מדי פעולות לטעמי, בסגנון: “היא קמה ופסעה אל המטבח, מזגה לעצמה תה מהקנקן שהתקרר בינתיים, נשענה על אדן החלון, הביטה בנוף, חיסלה יתוש סורר, ספרה כמה כוכבים, לגמה מהמשקה הפושר, הניפה את שיערה לאחור ונאנחה בעצב.” תהרגו אותי וזהו. במחזות אין ברירה, כי אלה הוראות הבימוי, אבל בספרים אני מעדיף ללמוד הכל דרך הדברים שנאמרים או לא נאמרים, והפרטים הקטנים שאת רובם הרבה יותר כיף לדמיין מאשר לקבל עם כפית לפה.
כמה זמן בממוצע לוקח לך לכתוב ספר?
זאת שאלה שאסור לשאול מישהו שספרו הקודם יצא לפני 18 שנה, אבל במעט השנים שנותרו לי לחיות אני מקווה וחותר עכשיו לפרסם ספר אחד בשנה, לפחות, כדי להדביק את הפער. הספר הבא כמעט גמור, אגב.
למה לדעתך כותבים כל כך מעט על גייז בספרות הישראלית?
לא בטוח שאני הכתובת לשאלה הזאת. בספרי הראשון, “אמא שלך יודעת?”, היתה דמות אחת של גיי. בספרי השני, “גלויות לונדוניות”, היה גיבור (עלק גיבור) אחד (שזה אני) שהוא גיי, וב”הכל אודות חביבה” יש עוד דמות אחת של גיי. אז כבר העליתי ב-3 את מספר הדמויות הגאות בספרות הישראלית. באשר לאחרים, אין לי מושג, לא ספרתי כמה יש וכמה אין, ואם אינני טועה, יש רק יותר ויותר כל הזמן.
מהו הפחד הגדול ביותר שלך?
כאב מכל סוג. I DON’T DO PAIN. פעם ישבתי שבע שעות אצל רופא שיניים ולא הסכמתי לזוז משם עד שהכאב יעבור כלא היה. מזל שאני לא צריך ללדת, וזה גם מזלם של הילדים שלא נולדו לי, כי אם היה כואב להם משהו הייתי מת מזה.
מי הדמות הקווירית האהובה עלייך ולמה?
קוונטין קריספ (תעשו גוגל, פדלאות), שהיה אדם אמיתי, שתמיד היה נדמה שהוא מומצא, בדוי ומתוסרט על ידי אוסקר וויילד ונואל קווארד, וברא את עצמו ב”עירום בשירות הציבור” ושאר כתביו כאגדה חיה. פגשתי אותו שנים מעטות לפני מותו בניו יורק, והוא הסביר לי את הפופולריות שלו במשפט הנפלא: “אני כל כך זקן, שכל האויבים שלי כבר מתו”. הלוואי עליי. הנה הקליפ לשיר שסטינג הקדיש לו. אולי משם אתם זוכרים אותו.
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]d27gTrPPAyk[/wpdevart_youtube]
איפה כף רגלך לא תדרוך לעולם?
בחנות של פריימרק (PRIMARK). כאילו, אנשים! אם כבר יש לכם שני גרוש מיותרים, תנו אותם להומלס רעב במקום לקנות בגדים שהומלסים מתביישים ללבוש.
האם יש זמר ישראלי (מהשנים האחרונות) שהיית רוצה לפרגן לו?
נתן סלור, החבר הכי טוב שלי והזמר-יוצר הכי טוב שלא כולכם מכירים, שזה אחד משיריו האהובים עליי ביותר.
[wpdevart_youtube width=”640″ height=”385″ autoplay=”0″ theme=”dark” loop_video=”0″ enable_fullscreen=”1″ show_related=”1″ show_popup=”0″ thumb_popup_width=”213″ thumb_popup_height=”128″ show_title=”1″ show_youtube_icon=”1″ show_annotations=”1″ show_progress_bar_color=”red” autohide_parameters=”1″ set_initial_volume=”false” initial_volume=”80″ disable_keyboard=”0″]gmdsQ7OVIZM[/wpdevart_youtube]
“חורף” – מתוך אלבומו השני של נתן סלור: “לא זוכר את אתמול” מילים: נתן סלור, יסמין אבן לחן: יסמין אבן עיבוד: אלי אברמוב, יסמין אבן, נתן סלור הפקה מוסיקלית: אלי…
האם יש ספר ישראלי מהשנים האחרונות להמליץ עליו?
מבחינתי, הטור של דניאלה לונדון דקל על טקס הסיום של קורס הקצינים של בנה הוא הטקסט הכי טוב שקראתי בעברית בשנתיים האחרונות. יש גם טורים של רענן שקד שהייתי רוצה להלחין, ואני אוהב את כל הספרים של יוסי אבני-לוי.
בתמונה הראשית ירון פריד (קרדיט תומר אפלבאום).
ירון פריד – ‘הכל אודות חביבה’ סלע ספרים | מאי 2018 | פרוזה מקור | 208 עמ’ מודפסים
לקריאת
