חפץ, קומפני, המתלבט ומונולוגים מהוואגינה- ביוטיוב מסדרים לכם מקום טוב באמצע!
אפרופו חפץ, בדיקה קטנה מגלה כי גדעון עפרת כתב על המחזה חפץ את הפסקה הבלתי הגיוני הבאה:
חפץ,”מחזהו החדש של חנוך לוין (מוצג על־ ידי ” התיאטרון העירוני.חיפה) אינו ניתן לסיווג ;קאטגורי בחר: אין הוא עשוי בסגנון מתזות מסויימים ‘ואפילו לא אלה של חנוך לוין עצמו.שכן, להוציא משפט אחד בודד על הממשלה האומללה,” ,אין בחפץ” כל נגיעה ישירה ” -בבעיות פוליטיות לוקאליות ” .המחזה עוסק באדם האוניברסאלי (אף שהבמאי,עודד קוטלר,ניסה לשוות למחזה איכות ‘לוקאלית כלשהי,שאליה עוד אחזור,(האדם במירב היבטיו,כשהמבט הציני על האדם הוא הדבר היחיד.כמעט המעיד כי המחבר הוא חנוד לוין.מכאן גס, שהאליגוריה שבחפץ” אינה ספציפית — אינך יכול להפריד בין ” דמויות המחזה ולחפש את “הנמשל” לכל דמות,אלא יש לראות בכל ‘הדמויות בצירופן מעין מיקשה מורכבת מאוד של תכונות אנושיות,אשר בסך־הכל מייצגות הן את מהותו” של האדם,כפי שזו נתפסת מבעד למשקפי ” העייפות הצינית של המחזאי, חנוך לוין אינו מעוניין לומר שכולנו כמו חפץ — קרבנות אומללים וחסרי אונים,או שכולנו כמו פוגרה — אגואיסטים שתלטניים ;אלא המחבר אומר גם זה וגם זה: האדם הינו יצור אכזר,אגואיסטי , • אידיוט,מגוחך וחסר- אונים.
לקריאת
